חידושי חתם סופר על שבת · דף 14a

תנא אף ידים הבאות מחמת ספר וכו' הרמב"ם פסק דידים הבאות מחמת ספר בכל ספרי קדש ולא משום דר' פרנך אלא משום דאי לא הא לא קיימי הא ולקטתי מדברי הגאון שב יעקב ז"ל דגזירת מצניעים אצל תרומה שייך בכל כתבי קדש וגזרו על כל הספרים שיפסלו תרומה ודר' פרנך לא שייך אלא בס"ת וראוי' לגזור על ידים הבאות מס"ת לחוד שיפסלו תרומה ולא משאר ספרים אך אי לא הא לא קיימי הא שיאמרו אילו שארי ספרים פסלי תרומה היה מטמאים ידים כמו ס"ת ע"כ לא פליג רבנן וכשם שכל הספרים פוסלים תרומה משום מצניעים ה"נ ידים הבאים מחמת כל הספרים פוסלים משום ר' פרנך דס"ת. וצע"ג במשנה ספט"ו דכלים ובהרע"ב שם משמע דידים דס"ת נמי משום תרומה גזרו ולא מדר' פרנך דאל"כ מ"ש ספר עזרא משאר ספרים. ולדברי' דשב יעקב י"ל הא דבמס' ידים כשאמר ר"י יד מטמא חברתה והביא ראיה מידים הבאים מחמת ספר ולא השיב כן לר"א במס' חולין דמייתי תוס'. וי"ל דלרבנן שרצו לומר שיהיה חוכא וטלולא אם יד מטמא חברתה והשיב מידים שמחמת ספר אע"ג התם משום חומרא דר' פרנך עכ"פ חזינן שגזרו גם על שארי ספרים משום אי לא הא לא קיימי הא ואי לאו דפשיטא להו לאינשי דראוי לגזור שני יעשה שני לא היה מפקפקי' משום שלא גזרו על ידים שמחמת ספר אע"כ אין זה תימא. אבל בחולין לר"א אי הי' מייתי ראיה לר"א הנ"ל ע"ד הנ"ל שאין תימא אצל העולם אם טומאה עושה כיוצא א"כ פשיטא שיהי' ראשון עושה ראשון וכר"א ולא כר' יהושע. ועיין בתשו' שב יעקב דברי הגאון מו"ה יואל עוקרש זצ"ל פי' הגון על דברי תוס' דחגיגה. ומיהו פ' חלק ק' ע"א משמע דגם בכל הספרים אסור ליגע ערום:

האוחז ס"ת ערום מדלא אמר הנוגע ערום למד מהרי"ט סי' קל"ו דאוחז בעמודים כשהם ערום דגזרינן שיגע בהס"ת עצמו וכן מורה לשון הרמב"ם ע"ש אבל כשאין הס"ת ערום מותר ליגע בהעמודים:

ס"ת ערום עיין רמב"ן בחי' רשב"א דהטעם נמי משום ידים עסקני' ואפ"ה אינו מועיל נטילה דסתם גזרו ולא תקנו נטילה ע"ש. א"כ למהרי"ט הנ"ל כשס"ת ערום לא מהני נטילה ליגע בהעמודים: