חידושי חתם סופר על שבת · דף 27a

הדר בי' רבא. לפמ"ש תוס' בשמעתין דסתמא תלמודא דיבמות קאי לרנב"י דאף כל לאתוי' ציצית ודלא כמ"ש במנחות ל"ט ע"ב ד"ה אף כל א"ש דפסק הרי"ף בציצית כר"נ דפרק התכלת דפוטר שאר מינים וס"ל ממש כאוקימתא דר"פ דשמעתין דהיינו או מרבה בשרצים בין גע"ג בין שלשה על שלשה ואף כל הוה ר"פ בעי למימר לאתוי' כלאים ולא קאי במסקנא. וע"כ לאתוי' ציצית כרנב"י וקי"ל הכי ודלא כרבא וא"ש פסק הרי"ף. ואלא לפ"ז ר"נ דאמר במנחות השיראין פטורים דלא כרבא אלא ס"ל כתנא דבי ר"י אף כל צמר ופשתים והיינו כנ"ל דהך תנא דבי ר"י ס"ל דשארי טומאות מרבינן לגע"ג נמי ורק לאתוי' ציצית. וקשה א"כ איך מייתי הש"ס בתר הכי אמר אביי הך תנא דבי ר"י מפיק מאידך תנא. הא אדרבא הא ס"ל כותי'. ואע"כ הוצרך רש"י במנחות לפרש דאביי דהתם אליבא דר"נ קאי אנגעים. דאידך תנא דבי ר"י מרבה אפי' לנגעים שארי בגדים ומייתי לי' מאו בבגד פשתים דכתיב גבי נגעים ופליג אסוגי' דשמעתין ודלא כתוס' שם ד"ה בגדים ע"ש היטיב. וזה נמי שיטת רבינו האי גאון דמייתי חי' רשב"א בשלהי שמעתין דמייתי מרבא מברניש לקמן ע"ש וק"ל הקצרתי מאוד:

אלא פסק רמב"ם לא נתיישב בזה דהרי גם הוא פסק בציצית כר"נ דשיראים פטורים מן התורה וכהרי"ף. ואי ס"ל כהנ"ל א"כ אפי' להך תנא דבי ר"י שארי טומאות מטמאי בשארי בגדים אפי' בגע"ג ולא מפיק אידך תנא אלא בנגעים אבל בשארי טומאות כל אנפין שוין דאפי' גע"ג אפי' בשארי בגדים טמא. והרי הרמב"ם לא פסק כן בשארי טומאות וכמו שהארכתי לעיל. וע"כ צ"ל דהרמב"ם לעולם ס"ל דהך תנא דבי ר"י לא מרבה מאו בגד אלא שלשה על שלשה והיינו דר"פ ודלא כפירש"י דלר"פ מרבי' אפי' גע"ג. ודאמר ר"פ אף כל לרבות כלאים ולמסקנא לאתוי' ציצית ההיא מילתא באפי נפשי' הוא דאע"ג דגע"ג בשאר בגדים לא מיטמאו אלא בצמר ופשתים דוקא מטמאו. מ"מ לא ניחא להו לר"פ ולרנב"י דאף כל אתי לאתויי גע"ג בשרצים לחוד דהרי ב' פעמים כתיב צמר ופשתים חד לגע"ג וחד לשלשה על שלשה. תדע שהרי לרנב"י דקאי אציצית ע"כ היינו הך דקאי אשלשה על שלשה דבציצית ליכא גע"ג דהרי בעי שיעור אשר תכסה שיכסה בו הקטן ראשו ורובו. וכיון דכתיב ב"פ צמר ופשתים קאי אף אגע"ג בשרצים ואשלשה על שלשה בציצית. ולפ"ז לא גרסינן דאמר ר"פ אף כל לאתויי אלא ר"פ אמר. וגירסא זו תלוי בפלוגת' רש"י ותוס' ישנים ע"ש. ומ"מ א"ש פסק הרמב"ם. ולפ"ז ר"נ במנחות דפליג אדיוקא דרבא וס"ל כתנא דבי ר"י נמי לא קאמר דמרבינן שרצים טפי משלשה על שלשה בשאר בגדים ואתא אביי ואמר הך תנא מפיק אגע"ג דשרצים קאי ולא אנגעים והכל כפשוטו. ודברי פ"י בשמעתין לא זכיתי להבין בכל זה: