שפם ונטילת צפרנים אית תניי תני ברגל מותר ובאבל אסור כו' וקאמר הגמ' דלא פליגי דה"פ דברגל מותר. ובאבל אסור דקאי הכל על אבל וה"פ דברגל של בתר אבל מותר דדמי כמו מנודה קודם הרגל ובאבל סתם כשאין שם רגל אסור ואבל ברגל סתם אסור משום דהיה יכול ליטול ערב יו"ט והיינו דגרסינן מ"ד ברגל מותר כשיש שם רגל ובאבל אסור כשאין שם רגל וסתם אבל הוא ומ"ד ברגל אסור בשיש הערמה דהוא סתם רגל דהא יכול ליטול ערב יו"ט ולא יגדל ביו"ט ובאבל מותר בשאין שם הערמה דהיינו שקודם אבילות לא הי' מעכב האכילה והנטילה ובתוך האבילות מעכב האכילה והנטילה והוא לא ידע שיהיה אבל ולא היה מחויב ליטול קודם האבילות כי מי ידע שיהיה אבל אם היה מעכב הנטילה והאכילה קודם לכן ג"כ אז אסור אלא א"כ כשיש שם רגל אח"כ ודו"ק:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי מועד קטן · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9045ac2bbd1669632679c2e2499851de34a313a762b7fc9ed07bcef9762deda0