חידושי הרי"מ על בבא קמא · דף 100b

אם השבח כו'. [ובתוס'] בירוש' מפרש כו' את כו'. והרא"ש פ' כן דכיון ששינה חייב לשלם לו כאלו הי' השבח ע"ש. ותמוה לי למאי דפ' הרא"ש לספק אי אומן קונה בשבח כלי א"כ אף הקדיח אחר נפילה פטור ונותן רק דמי צמרו אף שכבר הי' השבח והפסידו אח"כ. וא"כ איך יתחייב במה שצבעו שחור כאלו השביח אם הי' צבעו אדום הא אף כבר הי' צבעו אדום והשחירו הי' פטור מתשלומי השבח. גם בל"ז הסברא תמוה. ונראה לענ"ד הטעם פשוט למאי דאמר לקמן דאי אין שבח סמנין ע"ג צמר הדין בצבע קוף לצמר בסמנין דאידך פטור מלשלם דא"ל ל"ל גבאי ולא מידי ע"ש. ואף שנהנה דצמרו מעולה בדמים מ"מ פטור כיון דשלא מדעתו ואין גופו נהנה ע"ש בתוס' ורא"ש. וא"כ כיון דנתן לצבוע אדום וצבעו שחור א"כ מה שצבע שחור שלא מדעתו דשינה הוי כצבעו קוף דהא צבע מעצמו זה האומן שהסמנין שלו וא"כ אדרבא מסברא לא הי' צריך לשלם כלום לצבע אף שהשביח אי אין שבח סמנין כנ"ל. רק דמ"מ לענין המותר עדיין חשוב כמדעתו דהא לא הקפיד בעל הצמר לצבוע אדום רק שיהי' הריוח שלו ה' מנים וא"כ עדיין כשצבעו שחור די לו הריוח ה' מנים ושוב על ה' מנים הנותרים הוי כמדעתו דהא התנה ליתן לצבע המותר מהה' מנים ריוח. אבל על אותן הה' מנים שהי' הריוח דבעל הצמר אלו צבעו אדום דע"ז לא הי' מרוצה ולא התנה חשיב ממילא שלא מדעתו ופטור אף שנהנה כצבעו קוף כנ"ל. וי"ל דירושלמי סבר אין שבח סמנין כנ"ל וגם לדידן דספיקא הוא ג"כ פטור מספק כנ"ל וברור לענ"ד בעזה"י: