והרחוקים אחר שלשה ימים. ונ"מ דאחר שלשה ימים נקרא ש"מ שכל צוואתו מחמת מיתה אפילו לא הזכיר מיתה כ"כ רבינו בפ' מי שמת :
קריאה במקור
קרבן נתנאל על גיטין · סעיף 162
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואם קפץ עליו החולי אלו ואלו נכנסין מיד. וכל צוואתו מיד מחמת מיתה הוא:
דאדם המקנה לחבירו עשר חביות בחביותיו. פי' יין בעד ארבע מאה זוזי ע"ד משל עולה לעשר חביות. אבל אם אמר בפירוש הבו ליה עשר חביות מן חביותי. בזה מודה רביט שמצי למימר שלך החמיצו דהא חלקו מבורר כמו חצי שדה. דיד מקבל על התחתונה וכ"ה בטור סי' רנ"ג :
בפרק בית כור דף ק"ז והרמב"ן מביא עוד ראיה דאמרינן במנחות דף ק"ח האומר לחבירו בית בביתי אני מוכר לך ונפל אחד מהן מראהו נפול שור בשורי אני מוכר לך ומת אחד מהם מראה לו מת. הלכך אם אמר חמרא אם החמיץ מראה לו חמוץ :
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d41eb180dc0d3146619c34559560fa7e890060e6028ac1285ef466a4b680cdd8