קרבן נתנאל על גיטין · סעיף 156

וכן עיקר. לאפוקי מהיש מפרשים דרש"י בתחילה סבר ה"ה לקטנה וחזר הכא בגיטין נערה דוקא ולא קטנה :

אבל מעיקרא ס"ד כשיש לה אב ואפ"ה קתני עד שיגיע גט לידה ש"מ אם בא גט לידה מגורשת. עי' ברמב"ן ובמרדכי שדחו ראיה זו. ואני שדית נרגא ג"כ. לפי מה שמצאתי בתוס' חולין פ"ק דף ט"ו ד"ה להודיעך ולא חייש לאשמועינן כח דהתירא דר' חייא דכבר אשמועינן בברייתא דבכל שוחטין בין בתלוש בין במחובר. כמו כן בסוגיא דידן איכא למימר דה"ה קטנה והא דקתני בנערה להודיעך כחו דר' יהודה ולא חייש לאשמועינן כח דהיתירא דרבנן. דהיתירא דקטנה כבר אשמועינן מהך מתני' דקתני עד שיגיע גט לידה. ש"מ אם בא גט לידה מגורשת. כל זה למאי דס"ד דאיירי מתני' כשיש לה אב אבל לבתר דמשני דאיירי מתני' באין לה אב ע"כ צ"ל דווקא נערה דאי קטנה נמי ה"ל לאשמועינן רבותא דהיתירא לרבנן כמו שהקשה הרמב"ן ושאר מפרשים וליכא למימר דסמך אמתני' אם הגיע גט לידה. הא מתני' איירי באין לה אב. ועיין בפ' האיש מקדש סי' ה' ובחידושי :

ראוי להחמיר. ואם מת חולצת ולא מתייבמת ולא הוי אלא גירושין מספק וכ"פ בש"ע :

פירוש שהתורה זיכתה שבח נעורים לאב. הרי"ף מפרש להא דמשני התם קידושין דמפקעת עצמה מרשות אביה היינו משום דשבח נעורים לאביה ואם רצה מוסר הוא למי שיתן לו ממון הרבה משום הכי אביה ולא היא. והר"ן פי' בע"א ולא ידעתי למה:

ה"ג רבה. דאי רבא קשיא דרבא אדרבא דאמר בפרק מי שמת למכור במטלטלין בן י"ח עיין בתוס' :

כלומר כנגד עונת נדרים דקטן. שהוא בן י"ב שנה ויום אחד :