קרבן נתנאל על גיטין · סעיף 4

ודכ"ע בעינן עדים מצויין לקיימו. דהא רבה אית ליה דרבא ובקיום שטרות צריך ג' :

דלמא מייתי איתתא או קרוב גיטא. ובש"ס גם ברי"ף לא מצינו הך גירסא והוסיף רבינו מדעתו דה"ה קרוב אלא דנקט אשה משום דמיתני בהדיא כדתנן האשה עצמה מביאה גיטה. ומה שהביא רבינו לזה דקשיא ליה הא אשה דמייתי גיטא לא שכיח וליכא למגזר משום לתא דידה לחודא א"ו דאיכא למיחש נמי דלמא מייתי קרוב. וא"ת הא בעלמא כל הפסולין לדון מחמת קורבה פסולין להעיד על חתימת ידם של עדים ואין מקיימין על פיהם ולמה הוכשרו כאן להעיד ולא הוכשרו להיות מדייני קיום. וי"ל דלענין הבאת הגט וקיום הגט הקלו בקרובים וע"פ בעל דבר עצמו משום עיגונא שלא ימצא את מי ישלח ויקיים הגט חוץ מאלו אבל לגבי דייני קיום למה נקל בדבר ומה צורך יש בזה הלא ימצאו דיים להושיב ב"ד ולקיים בפניהם. וכ"ה בחדושי רשב"א א"נ י"ל דס"ל לרבינו כדעת המכשירים עידי קיום הקרובים למלוה ולוה בעלמא. ומ"מ דייני קיום הקרובים למלוה ולוה הקיום פסול. ועיין סימן מו סעיף יט בש"ך ס"ק נ ע"ש :