קרבן נתנאל על גיטין · סעיף 191

מחזקת הבתים דף מ"ח ע"ש מ"ש רבינו סי' נ"א : @44ה"ג

מקודשת ומגורשת הרי זו מגורשת. ועלה קתני סיפא ובלבד שלא תהא שם אמתלא כגון גירש על תנאי שאם יצא הקול מגורשת על תנאי חוששין לאוסרה משום הקידושין. אע"ג דסבר רבינו לקמן בסימן זה גבי הנך תרי עובדא דלא חשו לקלא אלא משום רינון משפחה ומש"ה בקול שיש שובר עמו אין חוששין לאותו קול וא"כ הכי נמי לא ניחוש לקול של קידושין שאמרינן שנתקיים התנאי והרי היא מגורשת י"ל שאני הכא דדוקא לקמן דזו בחזקת פנויה עומדת אין לבן של בני אדם מתיישבת שתהיה מקודשת ובכל מה דאיכא למיתלי תלו. אבל כשהקול קידושין יוצא בלא אמתלא ומחזיקין אותה במקודשת גמורה לא תצא מלבן מחזקת מקודשת מחמת קול גירושין שיש בו ספק. וכן כתב הר"ן :

מ"ט שהרי קול ושוברו עמו. מסתימת הרי"ף ורבינו משמע שיצא קול מקודשת ומגורשת בפעם אחת. כמו שכתב הראב"ד שמשמעות לשון הש"ס וקול ושוברו עמו. אבל הטור סי' ו' כתב וזה לשונו יצא קול על אשה שנתקדשה ונתגרשה מיד חוששין לקול לאוסרה לכהן. ובסי' מ"ו כתב ז"ל ואם יצא הקול שנתקדשה לפלוני וגרשה אין חוששין לאוסרה משום הקידושין. ואסורה לכהן משום קול הגירושין. לא הזכיר תיבת מיד משום דהתם איירי לאוסרה לכהן אחר או לאוסרה לישראל משום קידושין אפילו קול הגירושין יצא לאחר מכאן אין חוששין לאוסרה משום קידושין. כיון דקול גירושין אינו מתנגד לקול קידושין ושניהם יכולים להיות אמת. וכן לאוסרה לכהן אחר משום קול גירושין. אמנם בסי' ו' איירי לאוסרה לכהן למי שנתקדשה לו. לכך בעינן שיצא הקול שנתגרשה מיד דכיון דיצאו שני קולות בפעם אחת הוי כמו קלא דקודם אירוסין שהרי קול ושוברו עמו. אבל אם קול הגירושין יצא לאחר עשרה ימים של קול קידושין כיון שנתחזק בתחלה קול של קדושין לא אסרינן תו על כהן הארוס משום קלא דגירושין משום קלא דבתר נישואין ודלא כב"ח וב"ש סי' ו' שרצו להסיב דעת הטור לדעת הראב"ד דא"כ לקמן בסי' מ"ו נמי היה צריך להזכיר תיבת מיד :