קרבן נתנאל על גיטין · סעיף 71

משמע מכשירין לכתחלה וכותבין. דהא אאין כותבין דקאמר ת"ק קאי וחכמים מכשירין :

אלא תיקן ולימד לעשות כן כדי שלא יהיה צריך לעדי מסירה. לעיל דקא משני רבה לא נצרכה אלא לר"א דאמר עדי מסירה כרתי. פירש"י וקרא עצה טובה קמ"ל. וקשה לי א"ה אכתי למאי איצטריך ר"ג לתקן דהא אתא ירמיהו ואשמועינן תקנה זו וא"ת דקרא אשמועינן עצה טובה ומאן דבעי חייש לה ומאן דלא בעי לא חייש לה ואתא ר"ג ותיקן דלכתחלה יהו הכל עושין כן הא ליתא דר"ג נמי עצה טובה גרידתא אשמועינן ולכתחילה נמי לא מצרכינן הכי וכ"כ ר"י ודייק לה מדתנן לעיל אין כותבין על נייר מחוק כו' כך הקשה הרשב"א בחידושיו. ורבינו שמר מקושיא זו בצחות לשון דאין החיוב לכתחלה אלא שר"ג תיקן ולימד. והרשב"א נאיד מפירש"י ואמר דהקרא וחתם קאי אגט מקושר והעד עדים קאי אפשוט ופריך דאורייתא מדכתיב והעד עדים וסבר בחתומים בשטר ומשני והעד עדים קאי אעדי מסירה. וצריך יישוב דהא בפ' חזקת הבתים (בבא בתרא דף כ"ט.) ובפ' גט פשוט (בבא בתרא דף ק"ס) קאמר תלמודא דלמא עצה טובה קמ"ל ע"ש ורבה גופא קיבל הקושיא. וי"ל דס"ל דזה אינו אלא דיחוי כדרך התלמוד דמהא ליכא למשמע מיניה אבל למסקנא דצריך שני חזקה ג' שנים הוצרך לשטר דלא הוה ליה חזקה עד חורבן ירושלים :

ורב אלפס ז"ל כתב. רצונו שמדברי רב אלפס נמי מבואר דלא מצרכינן עדי חתימה לכתחילה : @44ה"ג