כתב הראב"ד דוקא יחיד יכול להתענות אבל ציבור אסורין לגזור תענית בהן ואפילו לפניהן ולאחריהן נמי אסור ושבתות ויו"ט מותרין לפניהם ולאחריהם:
לשון ריא"ז
וכבר אמרו חכמים שבטלו כל הימים שכתובין במגילת תענית ומותרין בהספד ותענית חוץ מתנוכה ופורים כמו שמבואר בפרק ראשון של ר"ה. ימי ראשי חדשים ושאר יו"ט שהן מן התורה הן אסורין לפניהם ולאחריהם מותרי' בהספד ותענית. ימי חנוכה שהן תקנת חכמים וכן ימי הפורים שהן תקנת אנשי כנסת הגדולה כמו שהימי' עצמן אסורין כך שלפניהם אסורין בהספד ותענית אבל הימים של אחריהם מותרין והחמירו חכמים בדברי סופרים יותר מדברי תורה לפי שדברי סופרים צריכין חיזוק וכבר נהגו העולם להתענות בי"ג אדר זכר לדברי הצומות וזעקתם:
יו"ט של חג השבועות אע"פ שהוא מן התורה יום של אתריו אסור בהספד ותענית מפני שיום טבוח הוא אבל אם חל בשבת מותר שלא לקיים דברי הצדוקין שאומרים שאין יו"ט של עצרת חל לעולם אלא אחר שבת כמו כמו שמבואר בחגיגה בפרק אין דורשין בעריות וכן ביאר שם מז"ה:
לשון ריא"ז
וכבר אמרו חכמים שבטלו כל הימים שכתובין במגילת תענית ומותרין בהספד ותענית חוץ מתנוכה ופורים כמו שמבואר בפרק ראשון של ר"ה. ימי ראשי חדשים ושאר יו"ט שהן מן התורה הן אסורין לפניהם ולאחריהם מותרי' בהספד ותענית. ימי חנוכה שהן תקנת חכמים וכן ימי הפורים שהן תקנת אנשי כנסת הגדולה כמו שהימי' עצמן אסורין כך שלפניהם אסורין בהספד ותענית אבל הימים של אחריהם מותרין והחמירו חכמים בדברי סופרים יותר מדברי תורה לפי שדברי סופרים צריכין חיזוק וכבר נהגו העולם להתענות בי"ג אדר זכר לדברי הצומות וזעקתם:
יו"ט של חג השבועות אע"פ שהוא מן התורה יום של אתריו אסור בהספד ותענית מפני שיום טבוח הוא אבל אם חל בשבת מותר שלא לקיים דברי הצדוקין שאומרים שאין יו"ט של עצרת חל לעולם אלא אחר שבת כמו כמו שמבואר בחגיגה בפרק אין דורשין בעריות וכן ביאר שם מז"ה: