קריאה במקור

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 4 · הלכה 6 · Segment 8

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אשכחית אמר לא דו כו'. כאן מפורש כפירש"י בבבלי בסוגיין. ודלא כמ"ש תו' והרמב"ם דמפרשין דרבנן מודו לר' יוסי. ואני תמה מהרמב"ם ז"ל דדחה. דברי הירוש' בלי טעם דודאי איכא למסמך טפי אמה שמפורש בירושלמי מלסמוך אגירסא מסופקת בבבלי. ועוד דגרסי' בבלי בסוגיין בעי רבא היו לו שני בנים נזירים כו'. לשון זה משמע שכבר היו נזירים בחיי אביהם ואס"ד בשקבלו עליהם נזירות לאחר מיתת אביהן לא פליגי ה"ל למיבעי בכה"ג אלא ודאי אין אחד מודה לחבירו לכך נקט בעייתו אליבא דרבנן וצ"ע:
2
הדרן עלך פרק מי שאמר בתרא
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: c0780a905b2d661fddbb3a79420955d56922ba84e047591bc9189f8735bc6853