עד כדון כו'. משמע בשהתרו על זה בפני עצמו וע"ז בפ"ע אף ר' יוחנן מודה שאין לוקין עליו. וקשה מהא דגרסי' יבמות פי"א ה"ז הכה את זה וחזר והכה את זה פטור ר"ח בעי לית הדא קשיא לר' יוחנן דפליגי בשני י"ט של גליות רי"א מקבלין התריי' על הספק רשב"ל אמר אין מקבלין אר"א תמן אפשר לך לעמוד עליו כו'. הרי דסובר הש"ס אף בהתרו על כל א' בפני עצמו נמי סובר ר' יוחנן דלוקין גם פסחים ירוש' פ"ה ה"ד משמע מפורש דפליגי ר"י ור"ש בכל התראת ספק ע"ש. גם הא דמשני ר"ח תמן אפשר לך לעמוד עליו כו'. ודאי פליג אסוגיין דהא הכא אי אפשר לעמוד עליו ואפ"ה אמרי' לר' יוחנן הוי התראה ואפשר לדחוק ולומר דה"פ עד כדון בשהתרו בו על אחד מהן בפני עצמו אבל הותרו על שניהן כאחד כלומר בכל נזירות בפני עצמו מיהו הא דקאמר בסמוך א"ל זו לעכשיו וזו לאחר זמן משמע דבעינן שיהא שניהן בבת אחת וצ"ע. גם הרמב"ם השמיט דינים אלו ובפט"ו מה' סנהדרין פסק כר' יוחנן דהתראת ספק שמה התראה. ועמ"ש בתו' יבמות שם:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 8 · הלכה 1 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c0780a905b2d661fddbb3a79420955d56922ba84e047591bc9189f8735bc6853