שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 1 · הלכה 3 · Segment 4

מתני' פליגא על רב הריני נזיר יום א' וכו'. עיין פי' בקונט'. וק"ק דלמא תרווייהו מהני אי סמיך הנוסף על ל' יום למלת נזיר הוי נדר שתים וכן אם אמר לישנא יתירא נמי הוי נזיר שתים. וראיתי להבה"ז סיף מס' ערכין שכ' דה"פ ברישא תנן נזיר ושעה א' נזיר שתים ובסיפא תנן נזיר שלשים יום ושעה אחת הרי זה נזיר אחד ושלשים יום תיבת יום מיותר דהל"ל שלשים ושעה ואפ"ה לא אמרי' דהוי לישנא יתירא א"כ ה"ה היכא דאמר ל' יום ויום אחד נמי לא הוי לישנא יתירא ע"כ. ופי' תימא רישא ל"ל וכ"ת כי היכי דרישא אמר נזיר ושעה אחת ה"ה בסיפא הל"ל ושעה אחת א"כ תיקשי לנפשי' למה ברישא נזיר שתים ובסיפא ל"א יום אעכ"ל דנזיר משמע ענין בפני עצמו משא"כ באומר ל' יום ושעה א'. ועיקר הענין תימא ודאי דליכא יתורא שאם יאמר ל' ושעה אחת ליכא למשמע מיניה ל' יום כמ"ש בקונטרס ואף אם נאמר מדאמר ושעה א' בוי"ו משמע דל' יום אמר מ"מ לא משתעי אינשי הכי וכה"ג לאו יתורא הוא. והרמב"ם כ' פ"ג הריני נזיר ל"א יום ויום א' ה"ז נזיר נזירות א' ל"א יום ע"כ וכ' הבה"ז שם שיש להפליא שבגמ' דף זי מפורש דרב אמר דהוי נזיר שתים דסובר כר"ע דלישנא יתירא לטפויי קאתי. ויותר תימא שהכ"מ העתיק לשון הגמ' ולא הרגיש בזה ע"כ. ותמיהתו זו לאו תמיה היא שהרי מפורש בכ"מ שגירסתו היא הריני נזיר שלשים ואחד יום כו'. והלח"מ הגיה מדעת עצמו ולא שם עינו על דברי הכ"מ. ומ"ש הבה"ז לתרץ דברי הרמב"ם שסמך עצמו על סוגיין שמבואר דכ"ע מודים באומר הריני נזיר ל' יום ויום אחד דאינו נזיר אלא אחת ורע"ק פליג אפי' באומר הריני נזיר ל' יום ועוד יום א' ע"ש. וקשה הא בבבלי מפורש דלר"ע הוי יום יתור לשון וליתא להך ברייתא וצ"ל דלא מיתנייא בי ר"ח ור"א ולא מותבינן מינה וע"ק אי איתא להך ברייתא ה"ל להרמב"ם לאשמועינן דאפי' אמר ועוד יום אחד נמי לא הוי אלא נזיר אחת כר"ע. ע"פ מחוורתא דגירסת הכ"מ עיקר וכמ"ש. אלא דקשיא למה השמיט דין ל' יום ויום אחד דהוי נזיר שתים וי"ל: