אפי' לשון קרבן אינו כו'. כ' הרמב"ם פ"ק מה"נ וכן שכור שנתנו לו כוס כדי לרוותו ואמר הריני נזיר ממנו ה"ז אסור באותו הכוס לבד ע"כ. וקשה הרי מפורש כאן דמותר אפי' באותו הכוס ונראה דלשיטתו אזיל דפסק לעיל באומר הריני נזיר מן הגרוגרות כו' ה"ז אסור בהן ואינו נזיר. דסובר דלב"ה נדור ואינו נזיר וכמש"ל בריש פרקין ע"ש ש"מ דלב"ה קובע קרבן בלשון נזירות הלכך גם כאן אסור. והירושל' לשיטתו דתני לעיל בה"א אינו נדור ואינו נזיר ש"מ דאינו קובע קרבן בלשון נזירות. ופשטא דסוגיין בבבלי כדברי הרמב"ם. דגרסי' התם והדר תני מעשה באשה אחת אלמא בהאי הוא דאסור הא יינא אחרינא שרי. הרי מפורש דבהאי הוא דאסור וזה ראיה גדולה לדברי הרמב"ם דלב"ה נדור ואינו נזיר. דנראה ליה דהני תרי לישנא דבבלי בר"פ דף ט' ע"ב בהא פליגין:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 2 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c0780a905b2d661fddbb3a79420955d56922ba84e047591bc9189f8735bc6853