שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 9 · הלכה 3 · Segment 7

ולא דמייא כו'. פ"ה דכלאי' הגי' א"ר יונה ולא דמייא תמן ארווחין ורצפן יש להן שכונת קברות רצופין ורווחן אין להן שכונת קברות ברם הכא מרווחי' ורצפן במחלוקת רצופין ורווחן ד"ה ברם הכא מה פליגין בשבא ומצאן רצופין כו'. ופי' הרא"פ ורצפן כיון שהניחן מרווחין מסתמא דעתו הי' להניחן כך וקנו מקומן ומה שריצפן אח"כ לא נעשה אלא לפי שעה ועתיד לפנותן אבל בכרם לא שייך קנין מקום ולכך אמר בנזיר ברם הכא אין עליהן שכונת קברות הלכך במרווחין ורצפן פליגי אבל רצפן ואח"כ רווחן לד"ה כרם שהרי ביטל האמצעי'. ברם הכא מה פליגין כו' אגב שיטפה דנזיר נקט לה הכא וה"פ בשבא ומצאן רצופין פליגי רש"א הוא לא רצפן מתחלה אלא גל אבני' רצפן וכיון דלא ידע מזה אין עתיד להרוויחן ואינו שכונת קברות שאין זה מקומן ורבנן אמרי מרווחין היו ורצפן וכיון דידע מזה דעתו להרוויחן ע"כ. ואין דבריו מחוורין. חדא מאי קאמר מה שרצפן אח"כ נעשה לפי שעה הא אפילו נעשה לעולם לא מהני שהרי קנו מקומן ולעולם באיסורן קיימין דהא איירי בדידעינן בודאי שהיו מרווחין תחלה דאל"כ אלא שבא ומצאן רצופין ודאי פליגי כמפורש בסמוך וא"ל אי לאו דאחרי' שרצפן לפי שעה אין לעשותו ש"ק די"ל כיון דרצפן אח"כ מסתמ' כך הוה דעתו מעיקרא ולא הרויחן להניחם כך. דא"כ אינו אלא ספק ולמה אסור לפנותו הא איסור פינוי דרבנן וספק דרבנן להקל. ועוד כלפי לייא מרוצפין ורווחן אמאי פליגי הא טפי מסתבר לומר שמעיקרא כך הי' דעתו להרוויחן מלומר על מרווחין ורצפן שדעתו להרויחן. גם משעה שהרוויחן נעשה ש"ק. ועוד מדנקט התם תרי זימני ברם הכא ש"מ דגירס' סוגיין היא הנכונ' ועוד לפירושו פלוגתייהו בשהיו מרווחין ומצאן רצופין ולא נודע מי רצפן דאל"כ אלא שלא נודע שהיו מרווחין תחלה א"כ ל"ל לר"ש למימר טעמא שנעשה ע"י גל של אבני' תיפוק לי' אפילו בשרצפן היא אין עליהן ש"ק שאין כאן סברא שהיו מרווחין ועוד א"כ הל"ל רבותא טפי תמן בשקברן הוא יש עליהן ש"ק אפילו בשרצפן הוא מדקא' מרווחין ורצפן יש עליהן ש"ק משמע בשרצפן הוא מתחלה ועדיין מרוצפין פליגי ועוד ל"ל לרבנן למימר מרווחין היו כו' הא גם ר"ש איירי שהיו מרווחין תחלה. גם לפירושי בקונט' קשה ר' יונה קאמר תמן אמתני' דהכא דהיינו ש"ק ור' יוסי קאמר תמן אמתני' דכלאים. ועוד לישנא דש"ס קשה דקאמר גבי כרם לא שייך ש"ק דמילתא דפשיטא היא. לכך נראה דה"ג א"ר יונה ולא דמיין תמן יש עליהן שם כרם ברם הכא אין עליהן ש"ק. וה"פ תמן בכרם אם בעל הכרם או אדם אחד נטל האמצעי' וריווחן יש עליהן שם כרם לכך אמרי חכמים דרואין את האמצעיים כאלו אינן אבל הכא אף אם ניטלו האמצעיים י"ל מדמעיקרא לא היה דעתו לעשותן ש"ק אף שפינה האמצעיים לאיזה סיבה פינה אותם ולאו לעשותן ש"ק ולית להו רואין האמצעיים ולא פליגי בש"ק כלל ור' יוסי אומר דוודאי פליגי גם בש"ק ואפ"ה לא דמיין כדמסיק וכדפירשתי בקונט'. וכן נראה עיקר: