שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 9 · הלכה 3 · Segment 1

המוצא מת כו'. כ' הרמב"ם פ"ט מהט"מ הלכה ה' ומתים הנמצאים גלוים על פני השדה אין להן שכונת קברות ולא תבוסה. וכ' הכ"מ ממה שאמרו פ"ב דנזיר פרט למצוי ע"כ. ותימא דבריש פ' הנ"ל כתב הכ"מ ומשמע לרבינו דלא אימעיטו הני (דהיינו מצוי והרוג ויושב) אלא מדין שכונת קברות אבל לא מדין תבוסה ע"ש א"כ דברי הרמב"ם סותרין זא"ז וצ"ע:

מת מושכב כו'. בקונט' פירשתי מת פרט להרוג וכ"ה בבבלי. ופירש"י המוצא הרוג נוטלו ואת תבוסתו וכ"כ הרמב"ם. דמשמע להו מתני' לא ממעט להרוג אלא לענין שכונת קברות אבל לא לענין תבוסה וכ"כ הכ"מ ריש פ"ט מהט"מ. וקשה א"כ ה"ל לתנא לאשמועינן כל הנך מיעוטא במצא ג' אבל ברישא במצא אחד או שנים אין חילוק. ובא"מ תמה על רשי"י שכ' ראשו של זה בצד רגליו של זה אין להן תפוסה דנכרים נקברים כך. ובגמרא אמרי' טעמא דכל הני דממעט במתני' דאמרי' דלמא עכו"ם הוא. ואפ"ה יש להן תבוסה וצ"ע רב ע"כ. ונראה דסובר רש"י תבוסה דאורייתא א"נ שהיא מגוף המת הלכך מספיקא דעכו"ם יש להחמיר אבל שכונת קברות שהוא דרבנן אין להחמיר ובשנקברו ראשו של זה בצד מרגלותיו של זה דודאי עכו"ם אפילו תבוסה אין לו. וזה מדוקדק מאד בלשון רש"י. ועי' בב"ב דף ק"א בתוס' בד"ה המוצא כו'. אבל הרמב"ם דסובר עכו"ם יש לו תבוסה הלכך גורס בבריי' מצא שני' ראשו של זה בצד מרגלותיו של זה יש להן תבוסה כגי' התוספתא וכסוגיין. ותוס' כתבו טעמא דהרוג משום חסר א"כ אין לו תבוסה דומיא דחסר כמפורש לעיל פ"ז ה"ב ובבבלי בסוגיין והרשב"ם בב"ב דף קא כ' דכל הני אימעיטו אף מתבוס' לפ"ז ניחא דקמ"ל הנך מיעוטא ברישא דמתני' ועמ"ש לקמן בסמוך בד"ה והתני כו':

נוטלן ואת תבוסתן. בבבלי גרסי' היכי דמי תפסה א"ר יהודה ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם. וכ"כ הר"ב וסיים בה שאצ"ל ממצרים אלא ה"ק מעפר של מצרים טול עמי. וכ' התי"ט ולא נמצא בכתוב שנקבר מתחלה במצרים והרמב"ם כתב דאסמכתא בעלמא היא ע"כ. ותימא טפי ה"ל לאקשויי דמקרא מלא הוא שציוה יעקב שלא יקברנו במצרים דכתיב אל נא תקברני במצרים וה"ל להקשות כן אר"י ולא אהר"ב. ונראה דר"י דייק ל"ל אל נא תקברני במצרים אחרי שא"ל ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם. אלא ודאי ושכבתי עם אבותי לשון קבורה הוא שיקברנו עם אבותיו וכפשטא דקרא דוי"ו של ושכבתי אדסמיך ליה קאי ודקשיא א"כ ל"ל וקברתני בקבורתם כמ"ש רש"י בפירושו י"ל דה"ק אל נא תקברני במצרים אלא מיד לאחר מיתה ושכבתי עם אבותי ר"ל יקברני בקבורתם. אך אם לא יותן לך רשות לקברני מיד כאשר הנה באמת דבר קשה היה כמ"ש רש"י סוף פ' ויחי בפסוק כאשר השביעך. אז מההכרח לקברני תחלה במצרים וכשתמצא זמן להעלות ונשאתני ממצרים אז תקח גם העפר תבוסה וקברתני בקבורתם. וניחא הכל בס"ד: