פירוט הדברים הנאמרים בכל לשון ואלה הנאמרים בלשון הקודש נסמך על מדרשי הכתובים. עם זאת אפשר לראות צדדים משותפים לדברים. אותם עניינים שבהם יש חשיבות שהאומר (או השומע) יבינו את הדברים היטב נאמרים בכל שפה, ואילו אמירות שהן בעיקרן ענין של פולחן ושל טכס נאמרות בלשון הקודש דווקא. למרות שהדברים המסוכמים בפרק זה הם הלכה, יש מכל מקום עניינים שבהם לא נהגו כך הלכה למעשה (כגון לענין קריאת שמע ותפילה, שאף שמן הדין נאמרים בכל לשון, השתדלו בכל מקום שתיאמרנה בלשון הקודש).
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · סוטה · סיכום לפרק ז׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בענין המצוות שנאמרו לבאי הארץ בזמן יהושע יש חילוקי דעות ביחס לכמה וכמה פרטים. מטבע הדברים אין בהם מקום לפסיקת הלכה לאחר מעשה, אלא שבעיקר סוכם כי הבאים לארץ העמידו אבנים הן בתוך הירדן, והן במקום מלונם, והן אבנים שמהן בנו מזבח ועליו כתבו את דברי התורה בשבעים לשון. ביחס לברכות והקללות נראה כי הכהנים והלויים או חלקם עמדו בין הר גריזים והר עיבל, והם שהיו אומרים את הדברים כשהם מפנים פניהם לעבר הר עיבל בעת אמירת הקללות ולעבר הר גריזים באמירת הברכות.
בברכת כהנים יש הבדלים מסויימים בין הדרך שהיתה נאמרת במקדש ומחוץ למקדש, שבמקדש היו אומרים את שלושת פסוקי הברכה כפסוק אחד, ובימים כתיקונם היו אומרים את השם ככתבו, ומחוץ למקדש מפסיקים בין פסוק לפסוק באמירת אמן, ואומרים את השם ככינויו (בשם אדנות). אף בפרטי נשיאת כפיהם היו הבדלים שבקדש נושאים יהדיהם מעל ראשיהם, ומחוץ לו רק כנגד כתפיהם. וכמו כן נתבארו פרטי הדברים — כיצד קוראים לכהנים לברך, כיצד עומדים הכהנים בזמן הברכה, לפניה ואחריה, ומה אומר העם בזמן הברכה.
רוב הדינים של מצוות ״הקהל״ אף הם עיקר מקומם וביאורם הוא בפרק זה. מצוות ״הקהל״ חלה אחת לשבע שנים, ביום הראשון של חול המועד סוכות שלאחר שנת השמיטה. חכמים למדו כי קריאת הפרשה נעשית על ידי מלך ישראל, העומד על גבי במת עץ מיוחדת בעזרה, והוא קורא פרשיות אחדות מתוך ספר דברים, שיש בהן דברי אזהרה כלליים לשמירת המצוות, ומקצת מצוות השייכות לזמן זה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279