הרבה דינים מפורטים נקבעו בפרק זה, שעסק במכירת סוגים שונים של נכסי מקרקעין: בית, חצר, בית המרחץ, בית הבד, שדה וכרם, ואפילו עיר שלימה ועיקרם — מה מן הדברים המצויים בתוכם או הקשורים אליהם נכלל במכירה, וכיצד מוגדרים תחומי הנכס הנמכר.
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · בבא בתרא · סיכום לפרק ד׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כלל דיני המכירה בכל אלה הוא שבמכירה סתמית שלהם נכללים כל הדברים המצויים בהם, אם הם קבועים בקרקע ומשמשים לצורך המקום שקנה, וכן בכלל השדה נמכרים האילנות שבו. אבל אין נמכרים בכלל הנכס דברים שהם קבועים בקרקע אם הם חשובים לעצמם, כגון בור בבית, שובך בשדה וכו׳, וכן אין נמכרים עם השדה אילנות החשובים לעצמם (בתולת השקמה, סדן החרוב).
כמו כן אין נכללים במכירה מיטלטלים ודברים שאינם קבועים בקרקע, אף אם הם משמשים לצורכי הנכס. יוצא מכלל זה שדה, שהמוכר שדה מוכר גם דברים שאינם מחוברים לקרקע, אם הם משמשים לצורך עבודת האדמה או שמירת השדה.
וכל זה אמור במכירה סתמית של הנכס, אבל אם מפרש ״הוא וכל מה שבתוכו״ — מוכר גם את כל המיטלטלים המשמשים לצורך מה שקנה, אבל אין בכלל זה מיטלטלים אחרים (כגון כסף, סחורה או תבואה). אף בענין זה יוצא השדה מן הכלל, שהאומר ״וכל מה שבתוכו״, מוכר את כל המיטלטלים שבו, ואפילו תבואה שנקצרה.
כאשר נשארו למוכר דברים קבועים בתחום הנכס שמכר, מסקנת הדברים היא שהמוכר — בעין יפה מוכר, ולפיכך עליו לקנות את זכות הגישה אליהם, אלא אם סוכם הדבר במפורש להיפך, או שאמר ״חוץ מאלו״. אבל אין הדין כן במי ששייר לעצמו אילנות בשדה שמכר, שהוא משייר לעצמו קרקע הצריכה להם, אף במכירה סתמית.
כל ההגבלות לגבי דברים הנכללים במכירת נכסים אלו שייכות רק במכירה, שהרי הקונה יכול לפרש אם רצונו בדברים נוספים, ועל כך סומך המוכר ואינו מפרט. אבל במתנה או בהקדש, וכן הזוכה בנכסי הגר, והאחים שחלקו ביניהם את נכסי אביהם — זוכה המקבל בכל המצוי בנכס, אלא אם כן אינו נחשב כלל חלק ממנו.
לענין תחומי המכר וגבולותיו, נקבע כי המוכר בית לחבירו — אין היציע והחדר שלפנים ממנו, ולא הבור והדות והמחילות, בכלל זה, ואף לא הגג, משום שאלו נחשבים רשות לעצמם. וכן לא מכר לא מה שלמעלה מן הגג ולא מה שלמטה בקרקע, אלא אם כן מפרש שמוכר לו עומק ורום. וכן המוכר עיר מוכר את כל מה שתוך גבולותיה, אבל לא את הכפרים הקשורים אליה, ולא שטחים הסמוכים לה, אלא אם כן הם משמשים אותה בלבד.
במכירת שדה המצוי בין שדות אחרים, צריך שיסמן בהסכם את גבולות השדה מכל צד. ואם סימן רק מקצת הגבולות, מודדים את השטח הקטן ביותר שיש ביניהם. כיוצא בזה, אם מכר בית או שדה המהווים חלק מיחידה גדולה יותר (בירה, בקעה) וציין את גבולות היחידה הגדולה כולה, סוכם כי אנו אומרים ״מצרים הרחיב לו״, ואינו מוכר אלא את הבית או השדה המסויים.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279