הקדמות לתלמוד הבבלי · ראש השנה · הקדמה לפרק ב׳

כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל. (דברים יז, ח-יא)

כיון שראשי החודשים וראש השנה נקבעים על ידי הסנהדרין על פי עדותם של עדים, מוטלת על העדים אחריות רבה. שהרי טעות ראיה וחוסר תשומת לב, ולעתים אף הטעיה במזיד, עלולים לקרות ולגרום לשיבוש זמני המועדים והחגים האמיתיים. בעיות היסוד בפרק זה הן הדרכים לבדוק ולהבטיח את נאמנותם של העדים, וכן בדיקת מהימנותה של העדות. קיימות בענין זה בעיות שונות, אחדות מהן אינן שונות במהותן מבעיות מהימנות לגבי כל עדות שבעולם כגון: עדים שאינם יודעים להגדיר היטב את מה שראו, עדים הסותרים זה את זה לגבי פרטים, טעויות בהבחנה או בסיפור הדברים. אולם קיימת בנושא זה גם בעיה מיוחדת: באיזו מידה צריך בית הדין לקבל את העדויות כפי שהן, ועד כמה רשאי בית הדין להתבסס על חישובים מתימטיים ואסטרונומיים, האם חישובים אלה יכולים לשמש כדרך אימות והכחשה לעדות ראיה, או רק כהדרכה לבית הדין לפקפק בעדויות מסוימות. בעיות אלה התלויות בהכרעות עקרוניות ביותר באשר למהות כוחו של בית הדין לקבוע את הזמנים, הן עיקר ענינו של פרק זה.