וְכׇל־בְּהֵמָה מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע שְׁתֵּי פְרָסוֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵֽלוּ׃ (דברים יד, ו)
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · חולין · הקדמה לפרק ד'
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וְאַנְשֵׁי־קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתֽוֹ׃ (שמות כב, ל)
פרק זה עוסק בעיקרו בנושא אחד, והוא – בדינו של עובר הנמצא במעי בהמה בשעת השחיטה.
כאשר בהמה מקשה ללדת, והבעלים חוששים שמא תמות מחמת הלידה, היו לעתים שוחטים אותה לפני כן. שחיטה זו מעלה שורה של שאלות, לא לגבי הבהמה עצמה (שאם נשחטה כראוי הרי היא בוודאי כשרה), אלא לגבי העובר שבמעיה.
בכללו של דבר, ההנחה הבסיסית היא שהשחיטה מתירה את הבהמה כולה ואת כל מה שיש בה באכילה. ולפיכך, כשם שכל האיברים שבה כשרים באכילה, אף העובר שלה נחשב לעניין זה, כחלק ממנה, והוא מותר באכילה. ואולם בבהמה המקשה לילד מדובר בדרך כלל בעובר גמור, וכאן עולה השאלה: האם עובר נחשב כחלק מגופה של האם, ששחיטתה מתירה גם אותו, או האם דינו כיצור לעצמו? האם יש לחלק בענין זה בשלבים שונים של התפתחות העובר? יש מקרים בהם העובר שנמצא במעי בהמה שנשחטה (״בן פקועה״) נשאר בחיים, ואף גדל כדרכו, ויש לברר האם הוא טעון שחיטה. ואם הוא נחשב כחלק מאמו, האם אינו נחשב כלל כבהמה לעצמה, עד שנאמר שאין בו איסורים שיש בבהמה בדרך כלל, כגון גיד הנשה וחלב?
הצורך לשחוט בהמה המקשה לילד, בא פעמים רבות לאחר שכבר החל תהליך הלידה, ובענין זה עולות כמה שאלות, וביניהן: האח מאיזה שלב של הלידה נחשב העובר כוולד, ושוב לא תועיל לו שחיטת אמו?
שאלה אחרת נוגעת למקרים בהם מדובר בתחילת לידה, שבה וודאי אין לראות העובר כילוד, ואולם העובר מוציא אבר מן הרחם עוד קודם השחיטה. וכאן עולה השאלה – מה דינו של אבר שיצא מגוף האם, האם גם הוא בכלל השחיטה? ואם אינו בכלל שחיטה, האם מדובר בתהליך בלתי הפיך, שאם החזיר את האבר שוב לא תועיל לו שחיטתה? פעמים שיש צורך לחתוך את האבר שהוציא העובר מרחם אמו, עוד קודם השחיטה, וכאן יש צורך לברר מהו מעמדו המדוייק של אבר זה.
בעיות אלו, של היתר העובר או של האבר שהוציא מרחם אמו, אינן נוגעות רק לשאלה של היתר האכילה, אלל גם לצד השני של השחיטה, כמטהרת את הבהמה מלהיחשב נבילה, שהיא אחד מאבות הטומאה. ואף בעניינים אלו עוסק הפרק, האם שחיטת האם מועילה לאבר על כל פנים לענין טהרה, כדרך שהיא מועילה לטריפה? ומצד אחר, הואיל ושחיטת האם מועילה לעובר מת שנמצא ברחמה, האם ניתן ללמוד מכאן שגם בחייה אינו מטמא?
אגב שאלות אלו, העוסקות בדין העובר שבמעי הבהמה, עוסק הפרק גם בהגדרה של עובר שבמעי אמו, עד כמה הוא חלק מאמו ועד כמה הוא בהמה לעצמה, דיני השליה הנמצאת ללא עובר בבהמה שנשחטה, ואגה כך בדיני השליה בכלל.
הנושאים הללו הם עניינו של פרק זה, ואגב כך עולות גם כמה שאלות עקרוניות, בדיני אבר מן החי, בדיני טומאה וטהרה, וכן יש בו השלמה לדיני טריפה שבפרק השלישי.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279