פרק זה עסק בחלקו הראשון והעיקרי במספר נושאים הקשורים בכשרותה של המנחה כאשר לא נעשתה באופן הראוי, ומהם הדברים המעכבים בה.
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · מנחות · סיכום לפרק ג'
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כהמשך לענייני הפיגול שבפרקים הקודמים נאמר כי אין מחשבת חוץ לזמנו פוסלת אלא אם חישב להקריב למחר את הראוי למזבח (קומץ, לבונה) או לאכול את הראוי לאדם (השיריים), אבל אינה חלה אם חישב להקטיר את הראוי לאדם או לאכול את הראוי להקטרה (למרות שגם אכילת המזבח קרויה אכילה). וכן אין מחשבת אכילה והקטרה מצטרפות זו עם זו להשלים שיעור כזית.
בהמשך דן הפרק בעבודות המנחה המעכבות ושאינן מעכבות. וסוכם כי הבלילה של הסולת בשמן, הפתיתה (במנחות הטעונות פתיתה), וכן תנופה והגשה לקרן המזבח — אינן מעכבות. אבל יציקת השמן על גבי המנחה, וכן המליחה של הקומץ קודם הקטרתו, מעכבות (בנוסף לעבודות הקומץ עצמן — קמיצה, מתן בכלי הילוך והקטרה). ועיקרו של דבר, שכל שחזר הכתוב עליו בפרשיות המנחה, או שנאמרה בו לשון מיוחדת (חוקה) הרי זה מעכב.
אגב כך הוקדש מקום נרחב בפרק לדיון בענייני מליחת הקרבנות, מה הם הדברים הטעונים מליחה, כיצד מולחים את הקרבנות, וברשות שניתנה לכהנים להשתמש במלח שבמקדש לצורך אכילת קרבנותיהם.
אף בענייני תערובות במנחות, נתחדשו בגמרא כמה נושאים יסודיים בדיני תערובות בכלל, ובעיקר בהגדרת מין במינו והן בשאינו מינו. ולענין מנחות סוכם כי כל העולים על המזבח אינם מבטלים זה את זה, ומשום כך קמצים שנתערבו זה בזה, או שנתערבו במנחות הקרבות כליל — מקטיר הכל על המזבח. ויותר מכך, אם נתערב קומץ בשיריים של מנחה, שאינם ״עולים״, הרי אף שאינו רשאי להקריב את התערובת על המזבח, אם הקטירה — עולה המנחה לבעלים.
עוד סוכם כי מנחה שנתערבה במנחה אחרת, אם יכול לקמוץ מזו בפני עצמה ומזו בפני עצמה — כשרות, ואם לאו פסולות. ומן הצד השני, לא ניתן לקדש מנחה בשני כלים שונים, אלא כולה צריכה להיות מצורפת כאחת (אגב כך נידון בארוכה עניינו של כלי שמצרף מה שבתוכו לענין קדשים, אף שאין החלקים השונים שבו נוגעים זה בזה).
בענייני טומאה סוכם כי אם נטמא הקומץ, הרי אף שאינו רשאי להקריבו, אם עשה כן — עלתה המנחה לבעליה, שהציץ שבראש הכהן הגדול מרצה על טומאת העולים למזבח (ומכל מקום, אם נטמא הקומץ במזיד אסרו חכמים את השיריים באכילה). נטמאו השיריים כולם, וכן אם נשרפו או אבדו — לא יקטיר, שאם אין שיריים אין קומץ (ויש אומרים שבנטמאו הרצה הציץ בדיעבד), אבל אם נשתייר חלק מן השיריים כשר — מקטיר את הקומץ לכתחילה.
עוד סוכם בענין עבודת המנחה כי צריך שתהא בכלי תחילה כדי לקמוץ ממנו, וכן צריך שיתן את הקומץ בכלי שרת, וגם יקטירנו בכלי שרת, וכל זה הוא לעכב. ומאימתי מותרים השיריים באכילה לכהנים — משעה שתוצת אש המזבח ברובו של הקומץ.
בחלקו השני של הפרק נאמר כי חלקי המנחה השונים (עשרון, קומץ, לבונה) מיעוטם מעכב את רובם, וכן כל אחד מהם מעכב את האחר. אגב כך נידונו כמה וכמה ענייני קרבנות ומצוות העשויות מכמה חלקים (הן מגופים שונים והן ממעשים שונים) אשר כל אחד מהם חשוב ומעכב את קיום המצווה כולה. בתוך כך זכתה מנורת הזהב שבמקדש להתייחסות ארוכה בגמרא, הן בדברים המעכבים בה, והן בצורתה ובחלקיה השונים.
בין הדברים הנזכרים בפרק זה נמצאות גם מצוות המזוזה והתפילין, ואגב כך נמצא בפרק זה הדיון הרחב ביותר בתלמוד בהלכות הללו, שאין להן מסכת המיוחדת להן1יש אמנם מסכתות ציצית תפילין ומזוזה בין ה״מסכתות הקטנות״. אבל מסכתות אלה אינן חלק מן המשנה, שעליה נסדר התלמוד., ובפרק זה הן נידונות בפרטי הלכותיהן, הן בדיני הפרשיות, הן בדיני כתיבתן, והן בכל דרכי עשייתן.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279