בפרק זה סוכמו, למעשה, כל ההלכות הנוגעות לאיסור ״אותו ואת בנו״.
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · חולין · סיכום לפרק ה'
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
איסור ״אותו ואת בנו״ נוהג בכל הבהמות, בין בחולין בין בקדשים (בין ששניהם מוקדשים, או אחד חולין והשני הקדש) בין בבקר ובין בצאן, אבל לא בחיה ולא בעוף. וכיוון שהוא הלכה שאינה שייכת לקדושת הארץ, הוא חל בארץ ובחוץ לארץ, בזמן הבית ובזמן הזה.
נחלקו הדעות האם האיסור הוא על שחיטת האם ובנה (או בתה), שהרי הבן כרוך אחריה, או גם לשחוט את הזכר ואת צאצאיו ביום אחד, שהרי נאמר״אותו״. בענין זה נפרש הדיון בשאלה הכללית – האם ״חוששים לזרע האב״, כלומר האם בבעלי חיים הוולד מתייחס לאביו, שאלה שיש לה השלכות לדינים שונים, כגון במקרים של כלאי בהמה וחיה, ביחס למצוות ואיסורים שיש בזה ואין בזה. שאלה זו על מסקנותיה השונות לא הוכרעה לגמרי בגמרא, וגם לא בדברי הפוסקים להלכה ולמעשה.
בענין הגדרת ״אותו ואת בנו״, מוסכם כי האיסור הוא בין לשחוט אותו ואחר כך את בנו, ובין להיפך, את הבן ואחר כך את האם.
כן אמרו כי הלשון ״לא תשחטו״ נאמרה בדווקא, שאין איסור אותו ואת בנו חל אלא בשחיטה, בין בשחיטת האם ובין בשחיטת הבן, אבל כל דרך אחרת של הריגה אינה בכלל זה. ומכל מקום, כל שהיתה שם שחיטה כשרה, גם אם לא הוכשרה הבהמה על ידה לאכילה (״שחיטה שאינה ראויה״) – שמה שחיטה, והרי היא בכלל האיסור.
יום אחד האמור כאן הוא כדינו ברוב המקומות בתורה, שהיום הולך אחר הלילה, כלומר: היום מתחיל מן הערב, ונגמר בערב שלאחריו.
שחיטת ״אותו ואת בנו״, אף על פי שהיא אסורה, אינה פוסלת את השחיטה; אבל לעניין קדשים, הואיל ולאחר שנשחטה האם נאסר לשחוט את הבן – הריהו בכלל פסול ״מחוסר זמן״, ואין עוברים על שחיטתו מחוץ למקדש.
השוחט אותו ואת בנו הרי זה עובר על מצוות לא תעשה שיש עמה חיוב מלקות, ובהתאם לעניין יכול להיות שילקה פעם אחת, משום שוחט ״אותו ואת בנו״, ואם שחט, למשל, אם ושני בניה – ילקה פעמיים, משום כל אחד מהבנים.
חכמים תיקנו שפעמים שאדם שמכר אם או בן צריך להודיע לקונה מתי הוא שוחט את הבהמה שברשותו, כדי לא להכשיל את חברו בעבירה בשוגג. ולכן אמרו חכמים כי יש זמנים שבהם רבים שוחטים את הבהמות, ובאלה צריך להודיע במיוחד לקונה.
אלו הם עיקריו של פרק זה, ובתוך הדיונים שבהם נידונו כמה עניינים בהרחבה, ובהם האם ״חוששים לזרע האב״, וכן דיון במהותו של הכוי שדנו בו חכמים בכמה מקומות, ועוד כמה בעלי חיים שיש ספק האם הם בהמה או חיה. כן נידון דינו של מי שעובר עבירה אחת כמה פעמים לענין מלקות.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279