בפרק זה נתבררו שיעורי החיוב של כמה וכמה חומרים בעת הוצאתם, או טלטולם, בשבת.
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · שבת · סיכום לפרק ח׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אף על פי שקיימים כללים יסודיים אחדים, בהוצאה בכלל ובהוצאת דברי אוכל בפרט, אין בכללים אלה משום פתרון לכל בעיה ובעיה בלי לדון בה לגופה. מסתבר כי במאכלים ובמשקים שונים, ואף בחפצים שונים, יש אפשרויות אחדות של שימוש והערכת חשיבות ובכל אחד מהם יש לדון מה הוא האופן המצוי ביותר — אשר על פיו קובעים כרגיל את השיעור המחייב.
כלל יסודי אחר היה כי בקביעת ״שיעורים חשובים״ אין דנים בטיב הדבר כפי שהוא כעת, אלא בשימוש העתיד להיעשות בו, כגון בהוצאת יין חי או חומר גלם אחר. עם זאת, מוגבלות הלכות אלה תמיד על פי מנהגם של בני אדם בפועל בענינים אלה.
ואגב דיונים הלכתיים אלה הובאו כאן גם דברים השייכים לתחום האגדה, אולם אף אלה עוסקים מענין לענין בנושא המרכזי — בערכם של עצמים שונים במסגרת הבריאה, ובחשיבותה של ידיעת דרכי החיים כחלק מן ההלכה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279