הקדמות לתלמוד הבבלי · כתובות · סיכום לפרק י״ב

במקרה שהבטיח אדם מזונות לבת אשתו סוכם כי הבטחה כזו יש לה תוקף ככל שטר מתנה, אין הבטחה זו קשורה בהטכם הנישואין בין האיש ובין האשה, אמה של הבת. ולכן הבטחה זו חייב האיש לקיים בכל מקרה, גם כאשר בטלו הנישואין לאמה של הבת, ויש לה תוקף יותר מאשר לתנאי הכתובה.

לענין מדור אלמנה סוכם כי האלמנה ממשיכה לדור בבית בעלה, ושם היא ממשיכה ליהנות מאותם התנאים שהיו לה בחיי בעלה, וכאילו היה בעלה מצוי במדינה אחרת. זכות האלמנה לדור בבית בעלה היא דווקא לאותה דירה עצמה שבה דרו שניהם, ואם לא היתה לו דירה או שנהרסה הדירה, אף שהיורשים חייבים לדאוג לה לדיור אינם חייבים לשכנה בביתם. אם האלמנה מעדיפה לחזור לבית אביה, היורשים המספקים לה מזונות יכולים לנכות מהם מה שהם מפסידים בזה שאינם יכולים לזונה יחד עימם. אולם אם היו סיבות נכונות לאלמנה לדור בבית אביה אינה מפסידה דבר.

האלמנה הדרה בבית אביה גובה כתובתה לעולם, אבל אם המשיכה לדור בבית בעלה ולא תבעה כתובתה עד עשרים וחמש שנים אנו מניחים שמחלה על הכתובה.

בפרק זה גם דברי אגדה בענין מיתתו וצוואתו של רבי יהודה הנשיא.