קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
וולד בהמת מלוג. נפלה לה בהמה בירושה וילדה הרי הוא לבעל דאף אם תמות אין הקרן כולו כלה דאיכא שיור עור' והא דתנן במתני' ואם הותירו הותירו לה היינו שהשביחו הן עצמן כגון שנתיקרו או שהגדילו:
2
וולד שפח' מלוג לאשה. דחיישינן שמא תמות השפחה ונמצא כליא קרנא:
3
כולד שפחת מלוג. דחייש למיתה ועורה לא הוי שיור שאם היה רוצה לשחטה אינו יכול ויותר נראה דה"ג חנני' בן אחי יהושע אומר וולד שפחת מלוג כוולד בהמת מלוג וכ"ה בבבלי כתובות פ' האשה וכ"מ בסמוך מהא דמותיב שמואל לרב וטעמא דחנני' דלא חייש למיתה:
4
הוון ידעין. שר' יוחנן סובר כחנני' בן אחי ר"י לכך קאמר אם מכרן אינן מכורין דהן של אשה לעול' ולגירסתי בסמוך אתיא כפשטא דאר"ל דר' יוחנן אמר הלכתא כחנניה:
5
רב ושמואל. פליגי:
6
רב אמר הלכה כרבנן. דאת אמר וולד שפחת מלוג לאשה. ש"מ דס"ל דלשבחא דאתא מעלמא דמי ולא תקינו לי' רבנן לבעל:
7
מעתה לא יטול הבכור פי שנים. אם הניח להן אביהן פרה וילדה לאחר מיתת אביהן ותניא הניח להן אביהן פרה וילדה בכור נוטל פי שנים והובא' בבבלי פ' יש נוחלין דף קכ"ג:
8
ומשני הגע עצמך. אמור לנפשך אם הכניס' בהמו' כשהן קטנים והגדילו מי לא מודה שהשבח הוא לאשה ולדברי הכל בכור נוטל פי שנים בשבח זה דה"ל שבחא דאתי ממילא אלא ודאי שאין לדמות נכסי מלוג דאשה לחלק בכור:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353