מה את מקיים לה. אהא דתנן ברישא א"ל מת בנך ואח"כ מת בעלך ונתיבמה וכו' פריך במאי מוקמת לה שאמרו לה עד אחד או שא"ל שני עדים:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 10 · הלכה 5 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אין תקיימינה. אי מוקמת למתני' בעד אחד תפשוט הא דמיבעיא לן עד אחד שהעיד שמת בעלה מי מתירה להתיבם:
הוה פליגא וכו'. קשיא אדרב:
אפי' דהוא אתי. שבא הבעל בעצמו לא מהימנינן ליה אלא סמכינן אעדות הראשונים כ"ש כאן דאין מוציאין מהיבם בשביל הנך שאמרו אח"כ חילוף הדברי' והא דתנן בר"פ שלא ע"פ ב"ד תצא וחייבת בקרבן מוקי לה רב בעד אחד:
ופשיט אמר לה לית תני. ליכא תנא דתני במתני' אמר לה אלא כולן תנו במתני' אמרו לו דמשמע שני עדים ודלא כרב א"נ ה"ג אמר לית תני וה"פ ליכא מ"ד דאמר הכי משמי' דרב דהא קאי גברא ולמה לא תצא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353