מתני' חרש. היינו שאינו שומע ואינו מדבר:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 14 · הלכה 1 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כשם שהוא כונס ברמיזה. מה טעם קאמר מ"ט יכול להוציאה בגט הא לאו בר דעת הוא וקאמר כקידושיה כך גירושיה וכן פקח בחרשת שכנסה ברמיזה שרמז לה עד שנתרצית אם רצה להוציאה מוציאה ברמיזה:
ונתחרשה. אע"פ שקידושין גמורין היו שפקחת היתה באותו זמן אפ"ה אם רצה להוציאה יוציא דלא בעינן דעת האשה:
נשטתתה לא יוציא. בגמ' מפרש טעמא:
נתחרש. הוא לאחר הקידושין הואיל והיו קידושיו קידושין גמורים לא יוציא עולמית שאין גירושין שאינן גמורים מפקיעין קידושין גמורים.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353