מתני' בנדר. שנדרה הנאה מבעלה ולא היפר לה ביום שמעו ובאת לחכם להתיר לה ולא מצא פתח לחרטה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 2 · הלכה 12 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא ישאנה. מפני החשד:
שהוא ב"ד. כלומר מיאון או חליצה לא עשה חכם זה ביחידי דקיי"ל חליצה ומיאון בשלשה ותלתא לא חשידי כדמפרש בגמרא:
וכולן. החכם והמביא גט והמעיד על האשה להשיא' דתנן בהו לא יכנוס אם היה להן נשים בשעת מעשה ומתו אח"כ מותרות להנשא להם דהשתא ליכא חשדא שהרי בשעה כשהעיד בה העד או שאסרה החכם היתה אשתו קיימת ולא לישא את זו נתכוין:
וכולן. הנשי' הללו שנישאו לאחרים כשאסר' החכם או כשהעיד העד שמת בעלה ומתו הבעלים השניים:
מותרות להנשא. לחכם ולעד ולמביא גט:
וכולן. הנשים האלו מותרות לבניהם או לאחיהם של אלו המתירי' אותן ואינן אסורות אלא להמתירין לבדן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353