תמן תנינן. בריש חגיגה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 12 · הלכה 4 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בראייה. ליראות פנים בעזרה אי נמי להביא קרבן ראייה:
ופריך עד כדון. עד כאן לא שמעינן דפטור מראייה אלא מדבר ואינו שומע דכתיב למען ישמעון והאי לאו בר שמיעה ולאו בר לימוד הוא אלא שומע ואינו מדבר דבר שמיעה ובר לימוד הוא מנ"ל דפטור:
ה"ג למען ילמדון ולמען ילמדון וכ"ה בחגיגה. וה"פ ה"מ למכתב למען ילמדון וכתיב בוי"ו ולמען ילמדון למידרש שילמדו הם אחרים וכיון שאינו מדבר אינו בכלל הזה:
הדא אמרה. זאת אומרת דכללים דתני ר' במתני' לאו דוקא ואין למדין מהם:
דתנינן תמן. פ"ק דתרומות:
חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום. ואם תרם תרומתו תרומה חרש שדברו בו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר:
וסברינן מימר. ואנן סברנו לומר דחרש דתנן במתני' דחגיגה איירי בשומע ואינו מדבר או מדבר ואינו שומע כמו שלמדנו מקרא ש"מ דכללא דר' לאו דוקא:
ותנינן. כלומר משנתינו נמי דייקא כר' יונה דאין למדין מן הכללות כדמסיק:
ואר"י שאינן יכולין לומר ואמר ואמרה. הרי אפי' שומע ואינו מדבר חרש הוא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353