אינו מייעדה. האדון אינו יכול לייעד האמה העבריה לאחד מאחיו שיאמר לה הרי את מיועדת לאחי כדרך שאומר לה כשמייעד' לבנו ובכך היא מתקדשת כשאר ארוסות:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 10 · הלכה 7 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אלא אי אמרת בבן. השתא דכתיב דמייעדה לבנו נימא דק"ו הוא דמייעדה לאחין ולא נמעט את האחין ובקידושין פ"ק דף ה' ע"ב ל"ג אלא אם אמרת בבן:
וליבום. דכתיב כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם ובן אין לו וגו' אבל הבן אינו מייבם את אמו:
ה"ג אינו דין שייעדנה לו לא אם אמרת וכו' וכ"ה בקידושין:
שהוא קם תחתיו בשדה אחוזה. המקדיש שדה אחוזתו פודה בית כור זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף ואם לא פדאה ומכרה הגזבר לאחר אינו יכול לפדותה עוד וכשיוצאה מיד הלוקח בייבל מתחלקת לכהנים אבל אם לקחה בנו של המקדיש אינה יוצאה הימנו ביובל להתחלק לכהנים דכתיב ואם לא יגאל את השדה דהיינו הבעלים ואם מכר את השדה דהיינו הגזבר לאיש אחר לא יגאל עוד ודרשינן לאחר ולא לבן או אינו אלא לאחר ולא לאח כשהוא אומר לאיש הרי אח אמור הא מה אני מקיים לאחר ולא לבן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353