לאוין חולקין כריתות. אף אם לא נאמר בשניהן אלא כרת אחד כיון שנאמר לאו על כל אחד בפני עצמו אם עשאן לשני דברים אלו בהעלם אחד חייב שני חטאות:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 11 · הלכה 1 · Segment 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מה טעמא. כלומר מנ"ל:
וכתיב איש אשר ירקח כמהו. ואשר יתן ממנו על זר ונכרת הרי כרת אחד לשניהן ותנן ריש כריתות שלשים ושש כריתות וקחשיב נמי מפטם וסך שמן המשחה לשנים וא"ר יוחנן מנינא למה לי לומר שאם עשאן כולם בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת ש"מ דלאוין מחלקין ובבבלי כריתות דף ג' דייק ליה בענין אחר:
ופריך וכר"י. דאמר מזהירין מן הדין אבל אין עונשין מן הדין בתו מאנוסתו מנ"ל שהיא בשרפה דליכא למילף עונש שרפה מק"ו דבת בתו:
ומשני ואתי'. הא דר"י כהא דתני חזקי':
ובת כהן כי תחל לזנו'. ה"ל למכתוב ומה ת"ל ובת איש כהן:
ה"ג להבי' הבא על בתו מן האונסין שתהא בשרפה. וה"פ ובת איש מאנוסתו שאינה בת אשתו כי תחל לזנות את אביה כלומר שזנתה עם אביה באש תשרף:
אפי' לאזהרה. כלומר ולא תיקשי לך עונש שמענו אזהר' מנין דאפי' לאזהר' מצינן למילף לבתו מאנוסתו:
אל תחלל את בתך. להזנותה כלומר אתה בעצמך אל תחלל את בתך בזנות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353