ופריך אפי' לא בא על הקטנה פוסל את החרשת. דהא איכא לספוקי דלמא קטנה קנוי' לגמרי והחרשת קנוי' ומשויירת נמצא שהקטנה צריכה חליצה ואוסרת את החרשת ול"ל למיתני בא יבם על הקטנה וכו' ואפי' אם נאמר איפכא שהקטנה קנוי' ומשויירת והחרשת קנוי' ואינה קנוי' מ"מ הקטנה צריכה חליצה שמא אין החרשת קנוי' ואוסר החרשת שלא יאמרו שתי יבמות מבית א' אחת חולצ' וא' מתייבמת:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 13 · הלכה 11 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומשני שאלו לא בא על הקטנה ומתה. היה היבם מותר בחרשת הנשארת לבדה אבל עכשיו שבא על הקטנה פסל את החרשת ליבום לעולם אע"פ שמתה דה"ל שתי יבמות הבאות מבית אחד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353