כאחת. שחבטן במקל שניהם בהכאה אחת:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 11 · הלכה 7 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חייב. דבהתראת ודאי התרו בו אל תכה שניהם שבהכאה זו אתה מתחייב:
ר"י פוטר. קס"ד כיון שאין האיסור ניכר וברור ה"ל התראת ספק:
ר' יוחנן פריך מחלפה שיטתיה דר"י. קשיא דר"י אדר"י:
דתנן תמן. פ' גיד הנשה:
אכל. מגיד הנשה של ימין ושמאל מכל אחד כזית סופג שמנים דעל כל אכילת כזית חייב מלקות ארבעים:
אינו סופג אלא מ'. דס"ל לר"י איסור גיד אינו נוהג אלא באחת בימין או בשמאל ומספקא ליה באיזה מהם איסור גיד נוהג הלכך אינו סופג אלא מ' דהא לא עבר אלא אחדא איסורא ארבעים מיהת סופג אע"ג דספיקא הוא ובהכאה פוטר לגמרי:
ומשני תמן. בגיד הנשה עיקר הלאו ספק הוא באיזה נוהג ואם לא ילקה בכה"ג נמצא שאין לוקין על לאו זה לכך מלקין אותו:
ברם הכא. אבל כאן אלו שהתה אמו ג' חדשים היה ודאי הלכך אין לוקין על הספק:
ר' יודה. פריך א"כ נבלה שנתערבה בשחוטה ויש בה כזית בכדי אכילת פרס ואכל שניהן בבת אחת נימא שאין לוקין עליו הואיל והיה ודאי קודם שנתערב וזה אינו דא"כ כזית בכדי אכילת פרס דחייביה רחמנא היכי משכחת לה:
ה"ג מודה ר"י בשאר כל הספיקות שהוא חייב. וקסבר התראת ספק שמה התראה:
ברם הכא. אבל כאן קרא מצא ודרש שהוא פטור:
אביו ודאי ולא הספק. בת"כ משמע מדכתיב אביו ולא כתיב אב קדריש בידוע שהוא אביו בודאי ולא שהוא ספק כי הא דמתני' אמו ודאי ולא הספק. כגון שתי נשים שילדו במחבוא ונתערבו וולדותיהן ואינו ידוע איזה מהן אמו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353