קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 9 · הלכה 8 · Segment 2

גמ' ניחא. בשלמא בת כהן שניסת לישראל מת ולה הימנו בן לא תאכל בתרומה לפי שאינה אוכלת בשביל בעלה אלא בשביל עצמה והיא אינה חוזרת ואוכלת אלא כנעוריה דהיינו כשאין לה בנים אלא בת ישראל שניסת לכהן מת לה הימנו בן וניסת ללוי או ישראל למה אינה אוכלת בתרומה הא אינה אוכלת אלא בשביל בנה והוא עדיין חי ולא אימעיט בת ישראל מקרא שלא תאכל בשביל בנה ואי משום שניסת לאיש זר הא לא כתיב אלא ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל אבל לא ישראלית:

מתלמדתה של כהן. המורגלת אצל כהן ואפי' בת ישראל הנשואה לכהן כשתהיה לאיש זר לא תאכל בתרומה:

כמה דתימר בת בבל השדודה וגו'. וכי בת בבל היתה הא קרא באדום איירי כדכתיב ברישא זכור ה' לבני אדום וגו' אלא לפי שהורגלו בני אדום אצל בני בבל למדו ממעשיהם להחריב מקדש ה' לכך נקראו בני אדום בת בבל:

שתי בנות אמורות בפרשה. תרי זימני כתיב בפרשה ובת ברישא כתיב ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת קדשים לא תאכל והדר כתיב ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל מוקמינן חדא לבת כהן שניסת לישראל שחוזרת ואוכלת והשני דמיותר דהא בבת כהן משתעי קרא מוקמינן באם אינו ענין לרבות אף בת ישראל שניסת לכהן ומת לה הימנו בן וניסת לישראל והיינו שתהיה לאיש אינה אוכלת אע"ג דבת כהן דרישא איצטרך לגופיה מ"מ שדינן ובת כהן דסיפא דמיותר נמי לקרא קמא ולתרוצי לקושית ר' ליונטי אתי:

ופריך אמור מעתה. דלמא תרווייהו בבת כהן ממש איירי וחד לבת כהן שניסת לפסול לה אע"ג דאין לה בנים הימנו נפסלה מתרומה דבי נשא דלאיש זר היינו מי שהוא זר אצלה וחד לבת כהן שניסת לישראל אם יש לה זרע הימנו אינה חוזרת לתרומה דבי נשא:

הלכה כשהיא חוזרת לבית אביה חוזרת לתרומה ואינה חוזרת לאכילת חזה ושוק:

מלחם אביה תאכל לרבות וכו'. כלומר מהלחם שאוכל אביה תאכל והיינו מלחמי תודה ורקיקי נזיר שנקראו לחם וה"ה מחזה ושוק:

הדרן עלך פרק יש מותרות