הכא את אמר אכין. במתני' תנן הרי אלו חולצות ולא מתייבמות אמאי ליקו' חד מנייהו לחלוץ לה לשניה ותיהוי ראשונה לגבי אידך כיבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתירה הראשון:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
איני יודע טעם אחיות מה הן. למה אמרו חכמים דר' לעזר מתה אשתו מותרת ביבמתו שהרי נאסרה עליו שעה אחת והרי היא כאשת אח שאין לו בנים ואסורה עליו עולמית אע"פ שבשעת נפילה היתה מותרת:
איני יודע טעם אחיות יבמות מה הן. למה לא תתייבמה הראשונה אחר חליצת השנייה שהרי בשעת נפילה הותרה לו:
לא דומה וכו'. הא דאמר איני יודע טעם אחיות יבמות קשיא לי מ"ש יבמות דנקט דאפי' אינן יבמות וקידש את אחותו נמי להאי דמיא א"כ מתני' דהכא ודפ' החולץ תרווייהו כר' לעזר אתיין ל"א לתרוצי רומיא דמתני' אתי וה"ק לא דמיא מתני' דהכא ושומרת יבם שקידש אחיו את אחותה להדדי וכדמפרש ר' ירמיה בסמוך והראשון נראה:
תיפתר. תפרש למתני' דהכא דאיירי שנפלו שתי יבמות כאחת כגון שנפל הבית על שני האחין כאחת ואפשר לצמצם ואין כאן ראשונה ולא הותרה מעולם וכל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה הרי היא כאשת אח שיש לו בנים ואסורה:
אם בשנפל הבית וכו'. אם היה אפשר לפרש משנתינו דאיירי בשנפל הבית על שניהן כאחת ודאי לא אר"י איני יודע טעם אחיות יבמות אלא ליכא לאוקמי מתני' בכה"ג דלא סתם לן תנא כר"י הגלילי דאמר אפשר לצמצם וכיון דא"א לצמצם לגבי שני הוה ספק ומותר בה ולמה תנן בסיפא אם קדמו וכנסו יוציאו:
אלא בשמתו זה אחר זה. מוקי ר"י למתני' דקסבר לא סתם לן תנא כר"י הגלילי לכך קאמר איני יודע טעם אחיות יבמות מה הן:
הוון בעי מימר. סברוהו למימר הא דקשיא ליה לר"י אמתני' דנחלוץ לשנייה ותתייבם הראשונה שבשעת נפילה היתה מותרת אבל הא ל"ק ליה דלחלוץ הראשונה ותתייבם השנייה משום דשנייה בשעה שנפלה היתה אסורה וכל יבמה שאין אני קורא בשעת נפילה יבמה יבא עליה אסורה לעולם:
היא דא וכו'. אף בשמתה הראשונה סובר ר"י שנייה מותרת וקשיא ליה אמתני' אתרווייהו:
ולית זיקה כלום. דוקא היכא דקאי באפה איסור אחות אשה אמרינן כל שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה הרי היא כאשת אח שיש לו בנים ואסורה אבל הכא זיקה לחודא היא כיון דמתה דנסתלקה הזיקה ה"ל כאילו לא נאסר מעולם:
אלו וכו'. כלומר ותדע דזיקה לאו כלום היא לאחר שנתבטלה:
שנים אחין. ראובן ושמעון אחין מאב ולא מאם ושמעון ולוי אחים מן האם ולא מן האב ומת ראובן בלא בנים ונפלה אשתו לייבום לפני שמעון ולא הספיק שמעון לחלוץ או לייבם עד שמת גם הוא וכי לא הותרה אשת ראובן ללוי אע"פ שהיתה זקוקת שמעון אחיו מן האם:
ה"ג א"ת זיקה כלום וכו'. וה"פ אס"ד דזיקה ככנוסה תהא אשת ראובן אסורה ללוי שהיתה זקוקת אשת אחיו מאמו אלא ודאי זיקה לאו ככנוסה היא ומשנתבטלה אין בה איסורא כלל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353