קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 3 · הלכה 3 · Segment 4

והכא הוא אמר הכין. דשנייה פטורה מן החליצה ומייבום אלמא קסבר זיקה ודאי ככנוסה דמיא:

עד אנא תמן. כשהייתי בבבל שמעתי פירוקא לקושיא זו:

ה"ג תמן זיקת שני יבמין אינה זיקה ואין זיקה נופלת למקום מאמר ברם הכא זיקת יבם אחד ואין זיקה נופלת למקום זיקה. וה"פ התם בנכריות כשמת הראשון היו עליה זיקת שני יבמין ואינה זיקה ממש אלא שאין זיקה נופלת למקום מאמר דמספקא ליה לר"ש אי מאמר קונה או אינו קונה הלכך מותר בבעלת מאמר ממ"נ אי מאמר קונה אשת שני הוא בועל ואי אינו קונה אשת ראשון הוא בועל ושנייה צריכה חליצה דלמא אין מאמר קונה וה"ל אשת ראשון ואינה פוטרת השנייה אבל הכא בשעה שנפלה לא היה עליה אלא זיקת יבם אחד שהרי אסורה להשני משום ערוה ואין זיקה נופלת למקום זיקה וזיקת השנייה כמאן דליתא דמיא דלא עדיפא מזיקת הראשונה:

מה איכפלין וכו'. כלומר מעיקרא ל"ק דר"ש אדר"ש דמאי שייכא אחיות לגבי נכריות דהתם מדאורייתא מיבמי חדא ומיפטר חדא ומדרבנן הוא דאסור גזרה שמא יאמרו שתי יבמות הבאות משני בתים חדא מיבמה ואידך מיפטרא בולא כלום אבל הכא באחיות מדאורייתא השנייה פטורה דיש זיקה וככנוסה דמיא:

אין. אם אתה רוצה להקשות דר"ש אדר"ש תיקשי מהא דאר"ז בשם רב ששת:

תני תמן. לעיל פ"ב תנן שני אחין ומת אחד מהן וייבם השני את אשת אחיו ואח"כ נולד להן אח ומת הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו ושנייה משום צרתה עשה בה מאמר ומת שנייה חולצת ולא מתייבמת רש"א מייבם לאיזו שירצה וכו' ותני עלה רב ששת רש"א שתיהן אסורות וצריכין חליצה:

מחלפא שיטתיה דר"ש. קשיא דר"ש אדר"ש:

תמן הוא אומר שתיהן אסורות. וקשיא ממ"נ אי מאמר קונה שתיהן מותרות וכו' כדפריך הש"ס לעיל פ' כיצד ומסיק התם טעמא דר' שמעון משום זיקה וזיקה לר"ש קונה ומשיירת וקשיא איך קאמר כאן שתיהן מותרות שהראשונה חולצת או מתייבמת והשנייה פטורה מן החליצה ומן הייבום וע"כ לומר דהשנייה פטורה דזיקה ככנוסה דמיא ולא משיירה כלום: