גמ' ופריך כמה דאת אמר. כתובות פ"ב האשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואם יש עדים שהיתה אשת איש ואמרה גרושה אני אינה נאמנת שכבר הוחזקה ע"פ עדים באשת איש לא סמכינן אדיבורא דידה להתירה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 15 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואמר אף הכא כן. ונאמר גם כאן אחרי שיצאה בחזקת אשת איש אינה נאמנת להתירה ע"פ עצמה:
ומשני שנייא היא. שאני הכא בעדות של מיתה הקילו שירא' לשקר אולי יבא בעלה ויתגלה שקרותה לעיני כל אדם מה שאין כן בגט אף אם יבא בעלה ויאמר לא גרשתיך מכחשת אותו ואומרת גט היה לי ונאבד ממני:
ופריך ותהא נאמנת. נמי לומר מת יבמי שתינשא לשוק דהא יראה לשקר במיתה:
לית יכיל. סיומא דקושיא הוא כלומר ואי אפשר לומר כן שתהא נאמנת לומר מת יבמי דהא תנן לקמן בפרקין שאינה נאמנת:
ה"ג שתיכנס לביתו:
בעלה שניסת לו. מתחילה לרצונה שאין האשה מתקדשת אלא לרצונה הלכך לא אמרי' דנשתנה דעתה לשנאתו ומשקר' כדי לאסור עצמ' עליו משא"כ ביבם דניסת לו בע"כ חיישינן שמא משקרא כדי לאסור עצמה עליו:
ד"ה. פריך אמור לנפשך קטנה או נערה שהשיאה אביה בע"כ לא תהא נאמנת לומר מת בעלי ואנן סתמא תנן במתני' ולא משני מידי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353