כל שעה שהוא עוסק במילה. ולא סילק ידיו ממנה ורואה שנשתיירו בה ציצין בין שחופין העטרה ובין אינן חופין חוזר וחותכן דסיומא דמילה היא והרי ניתנה שבת לדחות אצלה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 8 · הלכה 1 · Segment 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
פירש. סילק את ידיו:
אלא על ציצין המעכבין. שהן כמילה עצמה:
היידן ר"י. הי ר' יוסי דמתיר אפי' פירש:
ההוא דתנינן תמן. סוכה פ"ג:
מפני שהוציאו ברשות. אע"ג מדאגבהי' נפק ביה ותו לא קעביד מצוה כיון שיש קצת מצוה בנטילת הלולב בידו בכל מקום אשר הוא הולך אף על ההוצאה פטור דה"ל כגמר מצוותו ה"ה ה"נ אף על הציצין שאינן חופין חוזר דגמר מצוה היא:
אף בסכין של מילה כן. מיבעיא ליה אם גם בסכין של מילה הדין כן אם הוציאו לאחר גמר מצוותו פטור משום חיבוב מצוה או לא:
אף במצה כן. אם הוציאה אחר שאכל כזית מהו:
ופשיט מן מה דאר"י וכו' הדא אמרה. זאת אומרת לר' יוסי כל גמר מצוה מותר דה"ל כעוסק במצוה עצמה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353