קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

פתר מתניתא. מפרש להך ברייתא:

לפי שהיתה. המנחה בכלל היתר עד שלא הוקדשה ולא היה שום מצוה באכילתה אלא ברצונו הדבר תלוי:

ה"ג הקדישה נאסר' קרב קומצה חזרה והותרה:

יכול תחזור להיתירה הראשון. לענין זה שהכהן המקריב אותה שהוא עכשיו במקום הבעלים הראשונים אם ירצה לאכול בעצמו יאכלנה ואם ירצה יתננה לכהנים אחרים:

ת"ל מצות תאכל מצוה. שיאכלנה המקריב ממנה ולא כולה דכתיב לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו:

ה"ג נישאת לאחיו נאסרה מת אחיו וכו':

שלא לכנוס אינו כונס. אלא חולץ:

ת"ל יבמה יבא עליה מצוה. מצוה עליו ליבמה יותר מן החליצה והיינו כרבנן דסברי מצות יבום קודמת למצות חליצה:

ה"ג הקדישה נאסרה:

לשם תואר. לשם נוי:

ת"ל יבמה יבא עליה. למצוה לשם מצות יבום ולא לשם דבר אחר והיינו כאבא שאול וכדמסיק:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353