תמן תנינן. כריתות פ' אמרו לו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 2 · הלכה 4 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אם עבר. הזקן ובא על כלת בנו. ופריך מה עבר. דהתם איירי בשנפלה כלת בנו לפניו לייבום מאחיו א"כ אדרבא כי קנסיב מצוה קעביד:
ומשני עבר על דברי סופרים. דכלת בנו שנייה ותנן במתני' דהכא שנייה חולצת ולא מתייבמת:
הדא אמרה. וכי אמת הוא מה שאמרו דשניות אין להן הפסק ל"א ממשנה זו שמעינן דשניות אין להן הפסק מדתנן הזקן ולא קאמר אביו דהא באביו של זה שבא עליה אח"כ איירי התם אלא מלתא אגב אורחא קמ"ל אפי' היה אבי אביו נמי באיסורא קנסיב לה לכלת בן בנו ש"מ דאין להן הפסק:
א"ל וכי שנייה לשניות שנינו. הלא לא תנינן בשום מקום אלא שניות לדברי תורה:
וכולהון. כל השניות לא גזרו עליהן אלא משום כלת בנו דיש קצת סמך במקרא דבני בנים נקראו בנים שנא' אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי וכתיב ערות כלתך לא תגלה אשת בנך הוא:
שמנה שניות שנינו. לעיל בברייתא דאלו הן שניות:
וזה. הא דתני ר' יוסי במתני' כלת בנו נמצא שהן תשע:
וכולהון. וא"ל ר"י כל מה שגזרו בשניות הוא משום כלת בנו לפיכך לא קחשיב לה בברייתא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353