ה"ג היה לשנייה צרה חולץ את הצרה או כונס. דאף על גב דפוטר ר"ש את השנייה מכל מקום אין צרתה פטורה כצרת חייבי כריתות כדתנן בריש מכילתין דמדרבנן מיהת צריכה חליצה א"נ מדאורייתא בעי' חליצה דלא קאי לצרור אכה"ג שהשנייה גם היא נפלה לייבום וכן נראה והא דקאמר כונס את הצרה היינו כשחלץ לראשונה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומקיים את אשתו. היינו הראשונה:
ואסור בשנייה. דאחות אשתו היא:
הדא היא. וזו היא ששנינו לקמן פ' החולץ מותר הוא אדם באחות צרת חלוצתו שהראשונה אחות צרת חלוצתו היא שכבר חלץ לצרת השנייה:
ופריך ויהא אסור בצרה. דתנן התם בסיפא ואסור בצרת קרובת חלוצתו ואיך תני שכונס הצרה כשחלץ לראשונה הא צרת השנייה היא צרת אחות חלוצתו:
ה"ג אלו ביקש לבעול את הצרה עד שלא חלץ שמא וכו'. לא דמיא לצרת קרובת חלוצתו דעלמא דקודם החליצה נאסרה לו משא"כ כאן צרת השנייה מותרת לו קודם החליצה ודאי שאין החליצה אוסרתה משום גזרה בעלמא ופליג אהא דא"ר הילא לעיל שצרת אחות זקוקתו אסורה מק"ו:
ובסוף. כשמת אחיו השני הוא אסור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353