קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 2

גמ' למה לי נשא. אכהן הדיוט שנשא אלמנה פריך למה תנא נשא הא אפי' אם קידש אחיו אלמנה מאיש אחר ומת גם הוא ונפלה לפני אחיו הרי זו מותרת לבעל ואסורה ליבם:

למה לי אלמנה. כלומר ותו קשיא למה תנן אלמנה הא אפי' אם נשא בתולה ומת אסורה לכה"ג דהא השתא מיהת אלמנה היא ולא משני מידי א"נ ר' ניחא לא שאל אלא למה תנן נשא ולא תני קידש ור' יונה השיב תיקשי לך נמי למה תנן אלמנה ולא תנן בתולה אלא משום דקבעי למיתני סיפא כ"ג שנשא אלמנה ויש לו אח כהן ודוקא אלמנה אבל בתולה חזיא ליה משום הכי תני רישא אלמנה מהאי טעמא נקט נמי נשא דסיפא דוקא נשא:

ה"ג ואילין אינון הא אית לי חורנין. וה"פ ותו ליכא והא איכא צרת סוטה כגון שהיה נשוי שתי נשים וזינתה אחת תחתיו בעדים ומת בלא בנים היא וצרתה פטורות מן החליצה ומן הייבום דטומאה כתיב בה ונסתרה והיא נטמאה והרי היא כעריות שפטורות צרותיהן ולבעלה הצרה מותרת:

אחיו וכו'. והא איכא נמי אם נשא אחיו המת לאחות חלוצתו של היבם שמותרת לבעל כדתנן לעיל פרק החולץ ליבמתו וכו' ובאחותה בזמן שהיא קיימת והאחין מותרין:

כשר שנשא כשרה וכו'. כלומר והא איכא נמי כשר וכו' אע"ג דבמתני' תנן כשר שנשא כשרה ויש לו אח חלל מ"מ לפי מאי דמסיק בסמוך סמינן ממתני' הך בבא קאמר הש"ס מאן דפליג על ר"י בר בון קשיא למה לא תני נמי הא ויותר נראה דל"ג הך בבא כשר שנשא כשרה כאן אלא ה"ג אחיו שבא וכו' ומותרת ליבם הדא וכו':

הדא. משנתינו סייעתא לר' יונה דאמר כללות ששנה ר' במתני' הן לאו דוקא אפי' במקום דתנן ואלו: