זו אשה שהיא זרה לו. כל שהיא אסורה לו אפי' חייבי לאוין חוצה קרינן בה ואסורה ליבם:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אפי'. במקום מצוה כגון ביבום נמי אסורה לו:
ופריך מעתה לא תהא. חייבי לאוין צריכין חליצה דהא בהך פרשה חליצה ויבום כתיבי ולקמן פ"ב תנן איסור מצוה כגון אלמנה לכ"ג חולצת ולא מתייבמת:
יבמתו יבמתו וכו'. דכתיב ועלתה יבמתו השערה וה"מ למכתב ועלתה השערה דהא כתיב ברישא דקרא לקחת את יבמתו אלא לומר לך יש יבמה שעולה לחליצה ואינו עולה ליבום ואיזו זו חייבי לאוין:
ופריך אי יבמתו יבמתו. ריבה נרבי נמי חייבי לאוין ליבום ולא תהיה לאיש זר נוקמי בחייבי כריתות לחוד:
מאן יבמי. דוקא כשהיבם ממאן הוא דעולה לייבום כשאינו ממאן אבל כשמיאנו השמי' שאסורה לו מן התורה אע"ג שהיבם רוצה בה אסורה לו להתייבם:
ופריך מעתה לא תהא צריכה חליצה. דהאי קרא מאן יבמי בחליצה הוא דכתיב:
ומשני הווי צורכה. לכך צריכין להא דאר"י יבמתו ריבה לחייבי לאוין לחליצה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353