קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 3 · הלכה 9 · Segment 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
תני. ב"ב פ' גט פשוט:
2
ג' שטרות הללו. דתנן במתני' כתב בכתב ידו וכו':
3
הדא דתימר. לא אמרן אלא שלא הוחזק כתב ידו של הלוה בב"ד שהודה הלוה למלוה בב"ד שזהו כ"י. גובה. אפי' מנכסים משועבדים דקיום ב"ד כשטר בעדים הוא.
4
אפי' מבני חורין לא יגבה. דיכול הלוה לטעון פרעתי במגו דאיבעי אמר מזוייף הוא:
5
אלא. הכא במאי עסקינן בשהוחזק השטר והא דאינו גובה ממשעבדי:
6
מפני קנוניא. שהלוה יתן למלוה שטר מוקדם בכתב ידו להוציא מהלקוחות שקנו ממנו אחר זמנו של שטר אבל בשטר בעדים ליכא למיחש לכך דאין העדים חותמין שטר מוקדם:
7
מפני שהוא פסול. כל שאין השטר עשוי כתקנת חכמים פסול:
8
ה"ג עד כדון בשלוה הזקן ושיעבד הנכרי. ר' אבין מייתי סייעתא לדבריו דאין הטעם משום קנוניא דהניחא כשמכר הלוה נכסיו לאיש נכרי איכא למיחש לקנוניא:
9
לוה הזקן. כלומר אלא כשהלוה הוא האב והשטר ביד איש נכרי והשיעבוד מהקרקעות ביד הבן שמכר לו אביו נכסיו:
10
אית לך למימר מפני קנוניא. בתמיה וכי יש לחוש לכך שיעשה אדם קנוניא על בנו אלא ודאי מפני פסול אינו גובה בו:
11
א"ר אבין. ועוד ראיה לדברי דהא תנן במתני' אף בגיטי נשים כתב בכתב ידו וכו' פסול וכי יש לך לומר בגט דפסול משום קנוניא דמה קנוניא שייך בהן אלא ודאי הטעם משום פסול:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353