גמ' תמן תנינן. פ"ו דעדיות:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 13 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שממאנין את הקטנות. כלומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו כדתנן לקמן בפרקין:
ופריך ועל עדות חולקין. בתמיה וכי פליגי ב"ש וב"ה על עדות הא קיי"ל עדות הלכה היא:
ומשני על עיקר עדות חולקין. איך העיד ר"י בר אבא בש"א כך היה העדות שאין ממאנין אלא ארוסות ובה"א שהעדות היה שממאנין ארוסות ונשואות:
נישואין התירו. כלומר חכמים תקנו נישואין לקטנה ומפני כך הבעל זכאי במציאתה וכו':
ואת אמר הכין. שממאנת אפי' לאחר הנישואין הרי היא כאלו לא היתה אשתו מעולם איך זכה בכל אלו וכ"ש בהפרת נדריה למ"ד מופלא סמוך לאיש דאורייתא ל"א ה"ג נישואיה תורה כלומר ע"כ נישואיה מן התורה שהרי בעלה זכאי אפי' בהפרת נדריה ואיך תצא במיאון:
ומשני משלך נתנו לך. נישואיה מדרבנן והם תקנו לה שיזכה הבעל בכל אלו ונדרים קודם שתביא שתי שערות הם דרבנן:
בדין. פירושא קמפרש מדין תורה הוא שאין נישואין לקטנה אלא מדעת אביה אלא חכמים תקנו לה נישואין והם אמרו שתמאן בו אפי' לאחר נישואין ותצא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353