קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 6 · הלכה 1 · Segment 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

עד שיהא נראה. אבר התשמיש בין שפתי בית הבושת:

עד שתכנס העטרה. הוא בשר הערוה ואינו מן הגיד עצמו:

זו היא גמר ביאה. והעראה הויא כדאמר שמואל ופליג ר"ח בר בא אהא דאמר סתמא דש"ס בשם ר' יוחנן:

מה אנן קיימין. למאי הלכתא קאר"י זו היא גמר ביאה:

עשה בהן את המערה כגומר. כדתנן בסיפא א"כ מאי נפקא מיניה אי הוי גמר ביאה או לא:

אם בשפחה חרופה. והיינו חציה שפחה וחציה בת חורין כדכתיב והפדה לא נפדתה אם בא עליה בן חורין מביא אשם:

עד שיפלוט. אינו חייב עד שיפלוט זרע כדכתיב ואיש אשר ישכב את אשה שכבת זרע והיא שפחה נחרפת לאיש וגו' והיינו ביאה ממש:

שכבת זרע. שנא' בשפחה חרופה היינו דבעינן עד שיפלוט:

אלא. כי קאר"י הכנסת עטרה זו היא גמר ביאה נ"מ לאלמנה לכה"ג וכדמסיק ר' בא בר ממל:

חייב משום חללה. נעשית חללה וכהן אסור בחללה:

חייב משום ביאה. לא יקח:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: abbac412f2d2d99bbb8f793a929550f3fe85374cb92e8fe6bf4081a52efdb353