קלוסקין. ככרות וי"מ מין נוף:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 11 · הלכה 2 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא סוף דבר. לאו דוקא:
אפי' אין בו. באותה מדינה מאותו המין מיקרי עינוי נפש שאולי יביאו ממקום אחר:
מפני מה הוא מיפר. הלא אין זה נדר עינוי נפש שהרי יכולה היא לאכול מן היפה:
מפני נדרי עינוי נפש שלה. אולי לא תסגי לה ביפה נמצא מתענה:
מפני נדרי עינוי נפש שלו. שאינו יכול לאכול מן היפה כדי שיהיה לה לאכול ועינוי נפש שלו לאו דוקא אלא דה"ל דברים שבינו לבינה:
כל הנדרים. שהן נדרי עינוי נפש:
חוץ מהאומרת הנייתי על פלוני. דהא לא הוי לה עינוי נפש אבל הנאת פלוני עני מפר דכיון דאית לה עינוי נפש אע"פ שלא נדרה אלא מאחד יפר שמא תצטרך דבר מה ממנו:
אינו יכול להפר. ואסורין עליה ש"מ דאם נדרה מאדם אחד אינו יכול להפר:
ומשני פתר לה. תפרש למשנתינו דאתיא כר' יוסי דלא חייש לעינוי מועט ושמואל אמר לשמעתתיה כרבנן דחלוקים על ר"י:
דתנינן תמן. בסיפא דמתני' ה"ז יפר. דברי ר"י ש"מ דאף רישא ר"י היא א"נ ה"ק והא דתנינן בסיפא אם לא היתה וכו' ה"ז יפר א"ר יוסי דהיינו טעמא דר' יוסי דאמר יפר:
דו מקיף לה. שהחנוני מלוה ומאמין לה והוא יהב לה וה"ל נדר עינוי נפש:
דו יב לה מקמה טבא. היינו טעמא כיון שאינו נוטל אלא מחנוני זה הוא נותן לה תבואה טובה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070