גמ' לה'. כי ידור נדר לה' מלמד שאין אדם אוסר על עצמו אלא בדבר שהוא נדור לה' כגון קרבנות ודדמיין להו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג הוון בעי מימר כגון הקרבן כשבועה. וה"פ סברוהו למימר הא. דתני שהן מותרין לך מן השמים שעובר עליהן בבל יחל היינו באומר הקרבן בקמ"ץ הה"א או שאמר כשבועה דאמרי' לעיל ספ"ק דאינו לא נדר ולא שבועה מ"מ עובר עליהן בבל יחל דדמי' לנדר ושבועה אבל הנודר בדבר אסור אינו עובר בבל יחל ולא פליגא הך ברייתא אמתני' אתא מימר לך. קמ"ל סתמא דש"ס דהך ברייתא בכל הדברים האמורים בלשון נדר ושבועה קאמרי ועובר עליהן ופליג אמתני' לוסר. לאסור נכסיו על אחרים בא למעט שאינו יכול לאסרו בלשון איסר וכ"ש נכסי אחרים עליו דלא:
הא נכסי אחרים עליו. אינו יכול לאסור בלשון איסר דאל"כ על נפשו למה לי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070