קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 8 · הלכה 2 · Segment 2

גמ' מחלפא שיטתיה דרבי יוסי. קשיא דרבי יוסי אדרבי יוסי:

תמן הוא אמר. בקידושין פ"ג תנן מי שיש לו שתי כתי בנות משתי נשים ואמר קדשתי את בתי הגדולה ואיני יודע אם גדולה שבגדולות או גדולות שבקטנות או קטנה וכו' כולן אסורות חוץ מן הקטנה שבקטנות דברי ר"מ ר' יוסי אומר כולן מותרות חוץ מן הגדולה שבגדולות קדשתי את בתי הקטנה וכו' כולן אסורות חוץ מן הגדולה שבגדולות דברי ר"מ ר' יוסי אומר כולן מותרות חוץ מן הקטנה שבקטנות הרי דסובר ר' יוסי לא מעייל איניש נפשיה לספיקא:

וכא. והכא הוא אומר הכי דמעייל איניש נפשי' לספיקא:

עד שיצא כל רשויות הגדולות וכו'. אותה שיצאה מכל רשויות הגדולות דהיינו הגדולה שבגדולות וכן קטנות:

א"ל. תנן סוף סוטה משמת בן עזאי וכו':

בטלו השקדנים. אנשי' השוקדים על דלתי בית המדרש לילה ויום:

לא עמד שוקד. שיודע להקשות הנך תרתי מתנייתא אהדדי:

עד שעמד ר' ירמיה. ובדרך קנתור א"ל כן:

למה הוא מקנתר ליה. וכי לא הקשה כן ר"ל לפני ר"י דר' יוסי קשיא אהדדי וא"ל ר' יוחנן לאו דברי ר' יוסי מתחלפי' אלא מתני' היא מוחלפת ור"מ אמר עד שיצא ור"י אוסר עד שיגיע:

ותני בברייתא כן. מפורש בה דר"מ אומר עד שיצ ורי"א עד שיגיע:

אנן בעיי עד לפני. במתני' תנן עד לפני הפסח רי"א עד שיצא איך אפשר לפרש לפני עד שיצא:

לשון ניותי הוא. אנשי ניותי כשרוצים לומר עד לאחר פסח אומרים עד לפני וכוונתו עד שיפנה פסח והוא מלשון כי פנה היום:

ניותי. שם מקום כמו בנויות ברמה א"נ שם אומה:

הכל מודים בפסח. עצמו שהוא מותר ביין שמסתמא לא היתה כוונתו רק עד פסח שאז חייב בשתיית יין וכדתנן לקמן בפרקין א"נ ה"ק הכל מודים אם אמר בפסח שמותר לשתות בפסח עצמו והראשון עיקר:

מה פליגין. כי פליגי כשאומר עד לפני פרוס הפסח דהיינו ט"ו יום קודם פסח דר"מ סובר עד שיגיע פרוס הפסח דהיינו ר"ח ניסן ור"י סובר עד שיצא פרוס הפסח דהיינו עד הפסח: