שרי נדרא. היה מתיר נדרו ואפ"ה קיימו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
א"כ אין וכו'. לא ידעינן למה עשה כך אם משום שהוא חשש להחכם שהתירו שאינו סמוך ואינו ראוי להתיר יחידי או משום שמתחלה היה בדעתו לקיים נדרו ולא בא להתירו אלא כדי שלא יעבור עליו שאין היצה"ר מתאוה אלא בדבר האסור:
ולא ידעין. כלומר גם צד זה ספק כמו הצד הראשון:
ר' ירמיה. כשלא היה רוצה לדון כגון שהיה אחד מהם חזק או שהיה דבר סתר בענין ההוא לא רצה לגלותו אמר שעינו כאיב ליה:
כהייא. הוכהה מראיתו ופסול לדין דהוקשו ריבים לנגעים מה נגעים בעינן שיהא כל מראה עיני הכהן שלם אף ריבים כן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070